ת"א 42662-05-14 קלמנסון ואח' נ' אלון ואח'

החלטה זו עניינה ב- 4 בקשות שהגישו הצדדים: בקשת התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "התובעים") למתן צו למענה על שאלון (בקשה 18) ובקשה לחייב הנתבע והתובע כנגד (להלן: "הנתבע") בגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (בקשה 19). ובקשת הנתבע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים (בקשה 22) ולקבלת צו למענה על שאלון (בקשה 23).

בקשה 18 – בקשת התובעים לצו למענה על שאלון

1. בהתייחס לבקשה 7 בשאלון במסגרתה נדרש המשיב לפרט את מספרם ומועדם של הביקורים מטעמו במפעלי יצרניות הרכב בחו"ל וכן מועדי הביקור של נציגי יצרניות רכב בארץ, והאם הציג חשבוניות אלו לתובעים במועד הוצאתן. לאחר עיון בטענות הצדדים אני קובעת כי המשיב יפרט בתצהיר מטעמו את מועדי הטיסות וככל שהוא זוכר עם מי נפגש ומועד המפגש יציין זאת בתצהירו וכן יפנה לקבלות התומכות בנסיעות אלו. אציין כי לאור טענת המשיב כי התקיימו מפגשים נוספים אך הוא אינו זוכר את כל הביקורים, אזי בנסיבות אלו בהן הנתבע טוען כי הוא אינו זוכר פרטים, אין מקום להוצאת צו אשר יחייבו למסור פרטים אלו.

2. בהתייחס לבקשה 9 בשאלון במסגרתה נדרש הנתבע להשיב מי היו הצדדים להסכמי השיווק, אשר התובעים הכשילו, כנטען, את חתימתם, הרי שתשובתו של הנתבע ולפיה הצד השני היה "אורורה או קולקשיין" וכן ההבהרה שניתנה על ידו במסגרת תגובתו, יש בה די, ואין לחייבו במתן מענה נוסף לשאלה זו.

3. בהתייחס לדרישת המבקשים בסעיף 11 לשאלון ליתן מענה ביחס לסעיף 6 להסכם העקרונות, במסגרתו התבקש הנתבע להשיב מי הוסיף בכתב יד את הסעיף "זהר מתחייב לעשות רכב בארץ..." ומדוע הוסף סעיף זה, הרי שלאחר עיון בתשובת הנתבע לשאלון וכן בתגובתו לא מצאתי כי יש מקום לחייבו להוסיף ולענות על שאלה זו.

4. בהתייחס לשאלה 12(ב) לשאלון אזי לא מצאתי כי יש מקום לחייב הנתבע למתן מענה נוסף מעבר למה שצוין בתשובתו. היות והנתבע טוען כי הוא אינו זוכר את המועדים המדויקים של הפעולות אשר בוצעו על ידו, אזי לא ניתן לחייבו לענות על מה שאינו זוכר.

5. בהתייחס לשאלה 13 לשאלון לא מצאתי כי יש מקום לחייב הנתבע לענות עליה ולא מצאתי כי המדובר בשאלה רלוונטית לתביעה.

6. בהתייחס לשאלה 16 בשאלון הרי שאני מוצאת כי יש מקום לחייב הנתבע לענות על שאלה זו. לעניין זה אני מקבלת את טענת התובעים כי השאלה מה מבחינתו היה תוקפו של הסכם העקרונות לאחר הסכם מכירת המניות לקרדן והאם טען בפניהם כי ההסכם בטל, היא אינה אך שאלה משפטית, אלא מבוקש לדעת מבחינה העובדתית מה סבר הנתבע בזמן אמת ביחס לתוקפו של ההסכם. יחד עם זאת אין לחייב הנתבע לענות על חלקו השני של השאלה ביחס לתוקפו של הסכם העקרונות לאחר הגשת התביעה.

7. באשר לשאלות 24(ב)-(ג), 25 (ה)-(ו) לשאלון שעניינן המגעים או התקשרויות שניהל הנתבע עם צדדים שלישיים לרבות חברת אוטו ארט (איי. אל) בע"מ או חברת אוטוארט בע"מ, הרי שאני מקבלת את טענת התובעים כי ישנה רלוונטיות לשאלות אלו וזאת בייחוד לאור תביעתו הנגדית של הנתבע וטענותיו כי נגרם לו נזק של 1.5 מיליון ₪ בגין אי התקשרות בהסכמי שיווק הרכבים באמצעות התובעים, אשר סיכלו הסכמים אלו.

8. בהתייחס לסעיף 25(ב) לשאלון שעניינו אובדן הכנסותיו של הנתבע כתוצאה מהתנהלות התובעים, אני מקבלת את טענתם כי יש מקום לקבל נתוני הכנסות של הנתבע גם ביחס לשנים 2011-2012 וזאת על מנת לעמוד על הכנסותיו של הנתבע אשר יש בהן כדי להשפיע על טענותיו ביחס לאובדן הכנסות בשנים לאחר מכן. כמו כן אני מקבלת הטענה כי על הנתבע לחשוף מלוא הכנסותיו בשנים הללו, ולא רק הכנסותיו מתחום הרכב.