ת"א 4264-10-12 עו"ד שטרן ואח' נ' ספרן

התובעים, עורכי דין במקצועם, סיפקו בעבר שירותים משפטיים לחברה שבבעלותו של הנתבע, חברת מוקד אור וידיאו ולנתבע אישית.

בשלב מסויים, לאחר תקופה בה ניתנו שירותים משפטיים על ידי התובעים לחברה בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין הצדדים, נתגלעה מחלוקת בין התובעים לבין הנתבע באשר לשכר הטרחה לו זכאים התובעים עבור ייצוג החברה בהליכי הוצל"פ.

משסירבו הנתבע והחברה לשלם שכרם של התובעים, הגישו תביעה נגד החברה וזכו לפסק דין הקובע זכאותם לשכר בהתאם לתביעתם.

משלא שילמה החברה את סכום פסק הדין, נקטו התובעים בהליכי הוצל"פ נגד החברה, ובין היתר, עיקול רכב לקסוס הרשום על שם הנתבע שלטענתם, המוכחשת על ידי הנתבע, שייך בפועל לנתבע. בין הצדדים מתנהל הליך משפטי בשאלת הבעלות ברכב.

טענות התובעים

התובעים טוענים כי מאחר וההליכים שנקטו לא נשאו חן בעיני הנתבע, החל לפעול להכפשת שמם, בין היתר, בכתבי ביי דין שהוגשו על ידו ללשכת ההוצל"פ, במהלך הדיונים בבית המשפט, וכן בנסיבות אחרות שאינן חוסות תחת הגנת חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

ביום 10.6.12 הגיע התובע 1 לאולם התצוגה של חברת לקסוס בהרצליה, להצגת מודל חדש של רכב ולאור כוונתו להחליף את הרכב בו הוא נוהג במודל חדש. במקום ראה התובע שני כלי רכב חדשים, האחד, פשוט יותר – ריק, והשני, מאובזר יותר – בו ישבו שני אנשים. התובע 1, ביחד עם נציג המכירות נגשו לרכב הפשוט ולאחר מכן ביקש התובע 1 להציג לו את הרכב המאובזר. כשהתקרבו לרכב המאובזר התפרץ הנתבע לכיוונו של התובע 1 וצעק בקול שהוא, התובע 1 "עורך דין גנב", "רמאי", "גונב בלילה" וכן ש"אסור למכור לו לקסוס".