ת"א 42634-04-16 שבע נ' רשות השידור (בפירוק)

העניין שבפני, בקשת התובעת למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לנקוט הליכי גבייה בנוגע לחוב דמי רשות השידור לשנים 2009, 2010, 2011, מכח חיובים על פי חוק רשות השידור.

הבקשה הוגשה במסגרת הליך עיקרי בו הסעד המבוקש הינו צו עשה, אשר המבוקש בו הינו אכיפת הסדר של פריסת חוב המגיע כדי כ- 2,000 ש"ח, לתשלום ב- 20 תשלומים.;

לטענת התובעת, מדובר ב"סעד מן הצדק" אותו היא מבקשת לאור מצב בריאותה ומצבה הכלכלי, כאשר מבחינתה ולטענתה מדובר במוצא אחרון בטרם קריסה מוחלטת כתוצאה מהליכי הגבייה. בהקשר זה מפנה התובעת לכך כי החלטות הנתבעת הינן החלטות מנהליות.

לאחר עיון בתובענה ועיון בבקשה למתן סעד זמני, הגעתי לכלל מסקנה כי ספק רב מאוד אם ההליך אשר ננקט הינו ההליך הנכון. ככל שהרשות המנהלית נוקטת בדרך לקויה או שגויה, וכפוף לכללי המשפט המנהלי, ההליך הנכון בהקשר זה אינו פניה לבית המשפט, באשר לא ברור מקור סמכותו של בית המשפט השלום להידרש לתובענה או ליתן את הסעד; ככל שאין מדובר בנושא הנתון לערר, הרי שהדרך הישירה לתקוף הינה הגשת עתירה מנהלית.

ככל שישנו חוב מס קיים, הדרך הנכונה להשיג על אופן גבייתו, בין בדרך של נקיטת הליכים משפטיים ובין במסגרת הליכי גבייה מנהליים, שלא לומר, הדרך הנכונה להשיג על אי תקינות של הרשות המנהלית (כגון – היעדר מענה להצעת הפשרה) – אין בית משפט השלום מוסמך לדון בהליך. ברי כי אכיפת הסדר אשר הוצע, על רשות מנהלית, אינה נתונה לסמכות ביהמ"ש השלום.

לאור האמור, מן הראוי שתישקל מחיקת התובענה ויינקט ההליך הראוי.