ר.א.ד. בטון בע"מ נ' הרשקוביץ

כללי וטענות הצדדים

1. תביעה שהחלה בהליך בהוצאה לפועל על פי שטר חוב מיום 10.01.08 בסכום של 80,559 כנגד הנתבע 2 שערב לשטר חוב עליו חתמה הנתבעת 1. הנתבע 2 הגיש התנגדות לביצוע השטר בטענה כי הנתבעת 1 אינה חייבת סכום כלשהו לתובעת וחילופין כי לא היה במועד שטר החוב חוב כלשהו ולחילופי חילופין העלה גם טענה פרעתי.

2. התנגדות הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") התקבלה והתיק הועבר לבית משפט השלום בהליך זה. בהחלטה מיום 7.7.13 התובעת נדרשה להגיש כתב תביעה מתוקן במסגרתו הוסיפה את הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") כצד להליך וכן הוסיפה תביעה כספית לחוב נטען חדש משנת 2006 בסכום של 4,648 ₪. לטענת הנתבעים, תיקונים אלה נעשו ללא שהוגשה בקשה וללא שניתנה רשות לבצעם.

3. ברקע הדברים, מכרז בו זכתה הנתבעת לבניית מבנים בישיבת הסדר בשדרות. הנתבעת התקשרה עם קבלן משנה בשם אור הנגב בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "אור הנגב") שקיבל על עצמו לבצע את עבודות המכרז. הוסכם בין הנתבעת לבין אור הנגב כי הנתבעת תגיש חשבוניות למזמין ותעביר את התשלום לאור הנגב בניכוי הרווח הקבלני שלה. במהלך ביצוע הפרויקט נקלעה אור הנגב לקשיים והנתבעת נאלצה להיכנס לתמונה ולבצע את המכרז. לטענת הנתבעת, אור הנגב נותרה חייבת לה כספים לרבות פיצוי בגין הפרת ההסכם בינהן, אולם לנתבעת לא הייתה דרך לגבות סכומים אלה.

4. בשלב מסוים של העבודה, פנתה אור הנגב לתובעת לצורך רכישת בטון. התובעת לא רצתה למכור לאור הנגב בהקפה והוסכם שהנתבעת תרכוש את הבטון ישירות מהתובעת, כשאור הנגב נדרשה לאשר את הכמויות שסופקו בפועל. לטענת הנתבעת, סוכם כי החשבונית תוצא לנתבעת תמורת תשלום לתובעת והנתבעת תקזז כספים אלה לאור הנגב. מנהל הנתבעת הצהיר והעיד כי הסכים להסדר זה, משום שממילא היה אמור לקבל כספים ולהעבירם לאור הנגב ובדרך זו, קיזז לאור הנגב את עלות הבטון והעביר לה סכום מופחת. על כן לטענתו, אף עמד על כך שהחשבוניות תוצאנה על שם הנתבעת ולא על שם אור הנגב.

5. ביום 10.1.08 חתמה הנתבעת על הסכם התקשרות עם התובעת שכלל בחלקו התחתון שטר חוב להבטחת חובות הנתבעת לתובעת בגין הבטון שהוזמן. כאמור לעיל על שטר החוב חתם הנתבע. לטענת הנתבעים, מי שמילא את הפרטים בכתב יד בהסכם זה, שהוא טופס סטנדרטי של התובעת, היה מנהל המכירות של התובעת באותם ימים, בשם שמעון.

6. בהסכם ההתקשרות נרשם בכתב יד: "חשבונית תימסר לאישור לתשלום ע"י קבלן המשנה אור הנגב. טרם תוגש לפ. הרשקוביץ. צ'ק יימסר בשוטף + 30 למועד תשלום.". המחלוקת העיקרית בתיק הייתה אם החשבוניות היו אמורות להיות מוצאות לנתבעת לאחר אישור אור הנגב על קבלת הבטון בפועל, או כטענת התובעת, החשבוניות היו אמורות להיות מוצאות לאור הנגב ובמקרה שאור הנגב לא תשלם, להיות מועברות לנתבעת לתשלום.

7. ביום 14.1.08, נחתם הסכם התקשרות בין התובעת לבין אור הנגב לאספקת בטון בשדרות, (לאו דווקא לישיבת ההסדר). לטענת הנתבעים, הדבר נעשה ללא ידיעתם וללא הסכמתם ובהסכם נוסף זה אף לא נרשמה ההערה לעניין הגשת החשבוניות לתשלום לנתבעת לאחר אישור אור הנגב. על שטר החוב במסמך נוסף זה, חתם יוסי פריינטה מאור הנגב.

8. לטענת הנתבעים, על סמך הסכם נוסף זה, סיפקה התובעת לאור הנגב בטון החל מיום 28.1.08 ועד מרץ 2008, הוציאה חשבוניות לאור הנגב וקיבלה שיקים לכיסוי החוב, באופן ישיר וללא ידיעת הנתבעים. התובעת הוסיפה וסיפקה בטון לאור הנגב גם באוגוסט ובספטמבר 2009 (זאת לפי עדות מנהל התובעת בע' 17 ש' 13-18), למרות שידעה שהבנק של אור הנגב אינו מכבד את השיקים שלה ולמרות שהנתבעת לטענתה, הבהירה לה שלא תשלם חשבונית שלא תוצא אליה ישירות. כל זאת במקביל לאספקת בטון לנתבעת בהתאם להסכמה בין הצדדים.