ת"א 4260-08 (U.S.A( INC SHIRAN ואח' נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשו

רקע ומסגרת דיונית

1.בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם הפצה שנקשר בין הצדדים לשיווק מוצרי מזון של התובעות על ידי הנתבעת בישראל, וזאת עקב הפרתו של ההסכם על ידי הנתבעת, משלא עמדה הנתבעת בהזמנת כמויות מינימום שנתיות לפי ההסכם.

2.ההסכם בין הצדדים נחתם ביום 27.11.01 ונקשר לתקופה של שלוש שנים (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם התובעות הקנו לנתבעת זכות בלעדית לשווק בשוק בישראל אחד עשר מוצרי מזון המפורטים ברשימה שצורפה להסכם (להלן: "המוצרים"). במסגרת תנאי ההסכם התחייבה הנתבעת לרכוש מהתובעות כמות מוצרים שנתית מינימאלית שהועמדה על סך רכישות של 524,000 אירו לשנה. על פי ההסכם אי רכישת כמות המינימום השנתית על ידי הנתבעת היא הפרה יסודית של ההסכם.

3.על פי הוראות ההסכם ניתנה לנתבעת האופציה להביא לסיום ההסכם, בהודעה מוקדמת של ששה חודשים, מבלי שהדבר יהווה הפרת ההסכם. בנוסף, ניתנה לנתבעת האופציה להאריך את תקופת ההסכם לחמש שנים נוספות, בכפוף למתן הודעה מוקדמת של ששה חודשים לפני תום תקופת ההסכם, ובכפוף לקיום התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם.

4.הדיון בתובענה פוצל באופן ששאלת האחריות נדונה והוכרעה תחילה. לאחר שמיעת ראיות, קבעתי, בהחלטה מנומקת מיום 23.8.12, כי הנתבעת הפרת את ההסכם עקב אי קיום התחייבותה לעמוד בכמות הרכישה השנתית המינימאלית בשנה השניה להסכם. בהחלטתי זו (להלן: "ההחלטה בשאלת האחריות"), נקבעו המסקנות הבאות:

4.1.ההסכם הוא הסכם תלת שנתי. חיובי הצדדים, ובכללם חיוב הנתבעת לרכישת כמות מינימאלית – מצד אחד, וחיובי התובעות לאספקתה – מנגד, נקשרו לכל אחת משלוש שנות ההסכם.

4.2.ההסכם התנהל, למעשה, שנתיים. שנתו הראשונה היתה שנה של בחינה והתאמה, שבה הצדדים לא עמדו על קיומו הדווקני ועל כן לגבי שנה זו אין לקבל טענות של הפרות הדדיות.

4.3.השנה השניה היא השנה שבה הופר על ידי הנתבעת אשר לא עמדה בהתחייבותה לעמוד בהיקף המכסות המינימאליות.

4.4.ההסכם הסתיים בחודש מרץ 2004 על פי הודעת ביטול מוצדקת ששלחו התובעות לנתבעת.

4.5.להסכם לא היתה "שנה שלישית" נוכח ביטולו.

5.פסק דין זה יתייחס, איפוא, לשאלת שיעור הנזק בלבד, והפיצוי אשר יש לחייב את הנתבעת לשלמו לתובעות.

6.ביום 7.7.13 אושר לבקשת הצדדים ועל פי הסכמתם הסדר דיוני למתן פסק דין על יסוד הראיות בתיק, ללא שמיעת עדויות בשאלת הנזק (להלן: "ההסדר הדיוני").