ת"א 42597-03-16 בירושלים נ' אבו לבדה ואח'

1.בקשה לסעד זמני בעניין נכס מקרקעין הידוע כחלקת קרקע מספר 147 בגוש 30057 באדמות ואדי ג'וז בירושלים בשטח 626 מ"ר, שעליה מבנה בין שתי קומות ברח' אחואן אלצפא 3 בירושלים (להלן: "הנכס").

2.התובע טוען שהוא הבעלים של הנכס ומנגד טוענים הנתבעים שמחצית מהחלקה היא בבעלותם. עם זאת, יוטעם שהנתבעים טוענים שהקומה העליונה של הנכס היא בבעלותם ואינם טוענים לזכויות בקומה הראשונה שבנכס.

3.התובע טוען לזכויות בנכס מאחר שקיבל ייפוי כוח בלתי חוזר מגוף שהיה זכאי להירשם כבעלי הזכויות ומכוח שטר הקדש שאושר בבית הדין השרעי.

4.אין מחלוקת שהתובע השכיר את הקומה השנייה של הנכס בשנת 2002 לעמותת אל-סנאבל ובחודש 02.03 הוכרזה העמותה האמורה כארגון טרור והוצא צו סגירה במועד הנ"ל לקומה השנייה של הנכס.

העמותה פינתה את הנכס בשנת 2005 וצו הסגירה המשיך לעמוד בתוקפו.

5.התובע פנה למשטרת ישראל בבקשה להחזרת הנכס. לאחר שהמשטרה סירבה להעביר את הנכס לתובע והמשיכה להוציא צו סגירה למקום, הגיש התובע עתירה לבית המשפט העליון בנדון.

ביום 09.06.13 ניתן תוקף של פסק דין בבית המשפט העליון להסכמות שבין הצדדים, אשר לא צורפו לתיק, והעתירה נמחקה (בג"ץ 1876/10 הווקף המוסלמי בירושלים נ' מפכ"ל המשטרה).

6.לטענת התובע, המדינה החליטה שלא להאריך את צו הסגירה של הנכס מעבר לחודש 02.16 והנכס היה אמור לחזור לידי התובע. אולם, ביום 01.03.16, נכנסו הנתבעים לנכס. התובע הגיש תלונה מיידית במשטרה וזו פינתה את הנתבעים מהנכס.

7.הבקשה דנן היא למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים להיכנס לנכס והאוסר עליהם לעשות כל מעשה שיש בו משום הפרעה לחזקת התובע ולשימושו בנכס.

8.הנתבעים מתנגדים לבקשה ולטענתם, בחודש יולי 2015 רכשה הנתבעת 5 זכויות בנכס מכוח הסכם ואף הוגשה הצהרה לרשויות המס בנדון בחודש 10.15.

הנתבעים טענו גם שהסמכות אינה מסורה לבית משפט זה, מאחר שהתביעה היא תביעת בעלות.