ת"א 42512-07-16 ישראל נ' רוכוביץ ואח'

לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, שנתבקשה אף במעמד צד אחד. בגדרי הבקשה עתר המבקש (באמצעות אפוטרופוס) למתן צו המורה למשיב 2 (מי שככל הנראה שימש ב"כ חברה שהמבקש הוא בעל מניות בה) שלא להעביר כספים למבקש עצמו ולמשיב 1 הם בעלי המניות בחברה. מהבקשה עולה כי העברת הכספים למשיב 2 היא מכוח תפקידו כב"כ החברה ובהתאם לפס"ד של בית המשפט העליון בגדרי ע"א 6352/15.

לאחר שנתתי דעתי לטענות המבקש הגעתי למסקנה כי דין הבקשה דחיה אף ללא צורך בתגובה וזאת מהטעמים הבאים -

1.הבקשה הוגשה ללא הליך עיקרי. לאחר שעיינתי בבקשה, לא מצאתי כי נסיבות המקרה דנן נמנה עם החריגים שאליהם כיוונה תקנה 363(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שבהם יכול שיינתן צו ארעי או זמני בטרם הוגש הליך עיקרי. בענייננו שלח ב"כ המבקש מכתב למשיב 2 כבר לפני כ-3 שבועות, ביום 4.7.16 (ראו נספח ה' לבקשה) כך שהיה בידי המבקש די זמן להיערך להגשת כתב תביעה יחד עם הבקשה. לא זו אף זו הרי שבענייננו ההליך העיקרי נחוץ במיוחד שכן מדובר בסכסוך בין בעלי מניות בחברה ביחס לכספים המגיעים לחברה. בנסיבות אלו בית משפט זה, על פניו, אינו בית משפט המוסמך לדון בהליך העיקרי שיוגש, ככל שיוגש. על כן, בענייננו, הגשת הבקשה ללא הליך עיקרי הינה טעם עיקרי ומספק לדחיית הבקשה בפרט בשים לב לאמור ביחס לסמכותו של בית משפט זה לדון בהליך העיקרי.

יוער כי השיהוי המצוין לעיל הינו טעם מספיק גם הוא לדחיית בקשה שכן מדובר בשיהוי ניכר המאיין בקשה לסעד זמני.

2.טעם נוסף המטה דין הבקשה לדחייה היא העובדה שלא הוצגה בפני בית המשפט תשתית מספקת וניתן לומר כי בבקשה כולה רב הנסתר על הגלוי; הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט העליון ביום 30.6.16 – לא ברור מדוע הבקשה מוגשת עתה, בחלוף כחודש ימים. הדברים האמורים נכונים בפרט מאחר שהמשיב 2 ייצג את החברה ובהקשרים מסוימים כך ככל הנראה בלבד אף את המבקש והמשיב 1. המבקש למעשה עותר כלפי מי שייצג את החברה בה הוא בעל מניות וטענות המבקש כלפי התנהלותו אינן ברורות דיין.

3.גם במישור מאזן הנוחות קיים קושי עם המבוקש– איזה נזק ייגרם למבקש אם הכספים יועברו כמצוות בית המשפט העליון לבעלי מניותיה – זאת לא נדע. החשש כי המשיב 2 יפגע בזכויותיו הקנייניות של המבקש נטען בעלמא, ללא כל הסבר מניח את הדעת. בהקשר זה נשאלת השאלה אילו זכויות קיימות למבקש אשר נמצא ככל הנראה בהליכי פשט"ר. האם אותו מבקש קיבל אישור (ככל שנזקק לכך) לנהל הליך זה בהיותו נתון להליכי פשיטת רגל – גם זאת לא נדע.

4.לבסוף אעיר כי לא בא כל טעם מדוע לא ינקטו הליכים פוגעניים פחות דוגמת עיקולים למשל – ככל שלאלו בסיס כלשהו בדין.

על כן הבקשה לסעד זמני נדחית. ממילא נדחית גם הבקשה לצו במעמד צד אחד.

בהיעדר הליך עיקרי, בכך מסתיים ההליך.