ת"א 4240-03-14 פאוזי אבו קטיש נ' מוחמד אבו קטיש

1.לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני, בה מתבקש בית המשפט להורות למשיב להימנע ממכירה או העברה או ביצוע כל שינוי בפנקס הרישום בלשכת רישום המקרקעין בכל מה שקשור בחלקה נשוא המחלוקת, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית אותה הגיש המבקש נגד המשיב. בנוסף לכך, בית המשפט מתבקש להורות לבית משפט השלום בירושלים לעכב את בירור התביעה לפירוק שיתוף שהגיש המשיב נגד המבקש ואחרים (ת.א. 8570-03-13).

2.עניין לנו בחלקה מס' 11 בגוש 29535 הנמצאת באבו-גוש, ואשר שטחה 5,187 מ"ר. ליתר דיוק, עניין לנו ברבע מהזכויות בחלקה זו - אלה שהיו רשומות בשלב הרלוונטי לענייננו של שמה של הגב' נזמיה מוחמד עבדאללה אבו קטיש (להלן: "נזמיה").

תמצית טענת המבקש היא, שביום 8.5.1986 נזמיה מכרה את זכויותיה בחלקה הנ"ל להוריו, שהם אחותה של נזמיה, באסמה, ובעלה של באסמה, יוסף. המבקש אינו חולק על כך שעסקת המכר לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין, ואולם לדבריו אין הדבר שולל את אמיתות העסקה ואת תוקפה. מנגד טוען המשיב, שהינו נכדה של נזמיה, כי סבתו נתנה לו את זכויותיה בחלקה במתנה, וזאת ביום 28.4.12. אין חולק על כך שהמשיב רשם את דבר המתנה הנטענת בלשכת רישום המקרקעין.

3.אין צריך לומר, כי המשיב כופר בכך שנזמיה מכרה את הקרקע להוריו של המבקש, ומנגד המבקש כופר בכך שנזמיה נתנה את הקרקע במתנה למשיב. זה הטעם לכך שהמבקש הגיש נגד המשיב את התביעה בתיק שלפניי, בה הוא עותר לכך שבית המשפט יורה על ביטול רישומו של המשיב כבעל רבע מהזכויות בחלקה. יצויין, כי נזמיה הינה אישה מבוגרת אשר לפי הנטען, מצבה המנטלי אינו תקין לאחרונה. עיון בתיק בית משפט השלום מעלה, כי במסגרת ההליך שמתקיים בתביעה לפירוק שיתוף, ביקש המבקש לזמן את נזמיה למתן עדות מוקדמת, ואולם במועד שנקבע לשמיעת עדותה, היא לא התייצבה.

4.שמעתי את טענות הצדדים וכן את עדותו של אבי המבקש, יוסף, ואת עדותו עו"ד ראפת עליאן, שהעיד מטעם המשיב על נסיבות מתן המתנה הנטענת. בנוסף, שמעתי גם את דברי המבקש והמשיב. לאחר שנתתי דעתי לדברי הצדדים ולראיות שהגישו, הגעתי לכלל מסקנה שעניין לנו בסכסוך הטעון בירור, וכי לא ניתן לומר, בשלב זה, כי תביעתו של המבקש היא תביעה מופרכת. די אם אציין את העובדה, שהמבקש תומך את טענתו בהסכם בכתב אשר לטענתו נכרת ביום 8.5.1986 בין נזמיה לבין הוריו. יוצא, אפוא, שעלה בידו של התובע לשכנע כי יש לו "זכות לכאורה".

5.הוא הדין באשר לשאלת מאזן הנוחות. מדברי המשיב עולה, כי הוא מכר בינתיים מחצית מהזכויות להן הוא טוען לצדדים שלישיים. מכאן, שחששו של המבקש כי ייגרם לו נזק של ממש אם לא יינתן צו שיאסור על המשיב לשנות את המצב הקיים, הוא חשש מבוסס. מנגד, לא שוכנעתי כי ייגרם למשיב נזק של ממש אם אפשרותו לממש את הזכויות להן הוא טוען בקרקע תעוכב עד לבירור המחלוקת.

6.לנוכח כל האמור, אני נעתר לחלק הראשון של הבקשה ואוסר על המשיב למכור או להעביר או לבצע כל שינוי בפנקס הרישום בלשכת רישום המקרקעין בכל מה שקשור בחלקה נשוא המחלוקת, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית אותה הגיש נגדו המבקש. לא ראיתי עילה להורות על חיובו של המבקש בהפקדת ערבון.

7.ובאשר לחלקה השני של הבקשה, בית המשפט אינו סבור כי ראוי שיינתן צו המופנה נגד בית משפט השלום. עם זאת, הרי שכפי שציינתי, מדובר במחלוקת הראויה להתברר, ולפיכך נראה כי ככל שתביעת פירוק השיתוף אינה מתיישבת עם ההליך שלפניי או עם התוצאות האפשריות של תביעה זו – טוב יעשה בית משפט השלום אם יעכב את בירור התביעה המונחת על שולחנו, וזאת עד להכרעה בתביעה שלפניי.

ב"כ המבקש יעביר העתק מהחלטה זו לבית משפט השלום.