ת"א 42373-11-14 א' (המנוח) ואח' נ' ב'

בפני תביעה לפינוי דייר מוגן ובצידה תביעה כספית.

רקע:

1. התובעים הם הבעלים של בניין הנמצא ברחוב ** בתל אביב, הידוע גם כחלקה 48 בגוש 6930 (להלן: "הבניין").

    

2. הנתבע הוא אדם פרטי אשר ביום 1/1/86 התקשר בהסכם שכירות להשכרת שטחים שונים בבניין לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב] תשל"ב – 1972 (להלן: "הסכם השכירות" ו-"חוק הגנת הדייר" בהתאמה). (הסכם השכירות צורף כנספח ה' לכתב התביעה).

    

3. השטחים האמורים אותם שכר הנתבע הינם אולם וחדר צמוד לו בקומה השנייה, מעל קומת החנויות בבניין, וכן חדרון בסמוך לגג הבניין (האולם, החדר הצמוד והחדרון להלן ביחד: "המושכר").

    

4. ביום 01/11/08 נכרת בין הנתבע לתובע 2 הסכם שכירות נוסף (להלן: "הסכם השכירות הנוסף"), במסגרתו שכר הנתבע יחידה נוספת, נפרדת, בת 16 מ"ר הנמצאת בקומה השנייה של הבניין.

    

   בין הצדדים נקבע כי ככל שהנתבע ישכיר את המושכר (שהיה אז שטח אחד לא מחולק), או את היחידה הנוספת שהושכרה לו, לצד ג', הוא ישלם לתובעים סך נוסף של 250 ₪ בחודש (להלן: "היחידה הנפרדת" ו"התוספת בדמי השכירות") (נספח ו' לכתב התביעה).