ת"א 42293-09-13 סבתי ואח' נ' נעים ואח'

לפני בקשת התובע, המבקש, להורות על היפוך נטל הבאת הראיות.

המדובר בתביעה ותביעה שכנגד אשר הגישו הצדדים אחד כנגד השני בגין פרסומים הדדיים אשר לטענת הצדדים שניהם, עולים כדי פרסום לשון הרע כאמור בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

לטענת המבקש, מאחר שהמשיב הודה כבר בכתב הגנתו בפרסום עצמו ומשאין תובע צריך להוכיח דבר מלבד הפרסום עצמו שכן ההחלטה האם הפרסום עולה כדי לשון הרע, אם לאו הינו עניין משפטי ולא עניין עובדתי שיש להוכיח אותו באמצעות ראיות, אזי במצב דברים זה הודאתו של המשיב בפרסום עצמו היא בבחינת "הודאה והדחה". אשר על כן, עתר המבקש להורות על היפוך נטל הראיה. את טענותיו תמך המבקש בפס"ד רע"א 1379/14 אריה רוטר נ' מקור ראשון המאוחד (הצופה) בע"מ (בפירוק זמני), המפרק הזמני רו"ח חן ברדיצ'ב (25.8.2014) (להלן: "פרשת רוטר")

המשיב התנגד לבקשה וטען כי המדובר בתביעה ותביעה שכנגד אשר נסמכות שתיהן על אותה עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע. המבקש אף הוא הודה כי פרסם, עוד קודם לפרסום המשיב, הודעות באתר אינטרנט חברתי, אשר מהוות לטענת המשיב, לשון הרע. כמו כן, לטענת המשיב, אין בהחלטת בית המשפט על הגשת תצהירים כפי שקבוע בתקנות כדי לפגוע במבקש שכן ממילא שמורה לו הזכות להביא ראיות ביחס להגנות שייטענו על ידי המשיב. לכך יש להוסיף את העובדה שבתיק זה, להבדיל מפסק הדין המאוזכר, לא הוחלט על פיצול הדיון בין שאלת החבות לנזק ועל יסוד כל האמור, אין מקום להיפוך נטל הראיה.

אחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו.

התביעה העיקרית וזו שכנגד באות שתיהן על רקע פרסומים אשר נטען כי בוצעו על ידי בעלי הדין, המהווים לשון הרע כלפי בעל הדין האחר.

לא ניתנה החלטה על פיצול שאלת החבות מן הנזק והתיק נקבע להגשת תצהירים בשתי השאלות גם יחד וכמובן שבשתי התביעות. מכאן, בהעדר פיצול, הנטל על התובע להוכיח את שתי השאלות גם יחד ולאחר מכן, יעבור הנטל אל הנתבע (ראו פס"ד רוטר בעמ' 10).

סעיף 18 לחוק קובע כך:

"הביא הנאשם או הנתבע ראיה או העיד בעצמו כדי להוכיח אחת ההגנות הניתנות בחוק זה, רשאי התובע להביא ראיות סותרות; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכות בית-המשפט לפי כל דין להתיר הבאת ראיות על-ידי בעלי הדין."

יוצא כי אף מבלי להורות על היפוך נטל הראיה, לא נגרמת למבקש כל פגיעה שכן לפי סעיף 18 לעיל, אף בתום הבאת מסכת הראיות של הנתבע, רשאי תובע, להביא ראיות לסתור את ראיות הנתבע ככל שהן נוגעות להגנות הקבועות בחוק.