פלונית נ' יינות ביתן בע"מ ואח'

הרקע העובדתי

1. התביעה שבפני עניינה טענות התובעת, ילידת 12.9.1932 (בת 89), לנזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונה שארעה ביום 19.1.2018, עת ערכה קניות בחנות מזון "יינות ביתן שוק מהדרין" בתל כביר-תל אביב, כאשר הגיעה בסמוך למקרר הביצים החליקה בשל ביצה שבורה שהיתה על רצפת המרכול, שברה את עצם הירך, ומכאן נזקיה (להלן – "התאונה").

2. בכתב התביעה מייחסת התובעת לנתבעת 1, יינות ביתן בע"מ (להלן – "המרכול"), רשלנות, בין היתר, בכך שלא דאגה לנקות את הרצפה מהמפגע באזור התאונה; לא דאגה לניקיון רצפת המרכול באופן נאות ו/או בתדירות מספקת; לא דאגה להציב שלטים או להזהיר את התובעת מפני המפגע; לא פעלה כפי שבעל מרכול סביר וזהיר היה פועל בנסיבות דומות.

3. לתמיכת נזקיה התובעת הגישה מטעמה חוות דעת בתחום הגריאטריה ערוכה על ידי ד"ר קרולה ויגדר (להלן – "ד"ר קרולה"), לפיה התובעת סובלת מהידרדרות תפקודית משמעותית בעקבות ניתוח שבר בירך שמאל. היא מוגבלת מאוד בניידות, בלבוש וברחצה. אינה מסוגלת לבצע בכוחות עצמה לפחות 50% מפעולות אלה על כן הינה סיעודית מיום הנפילה לצמיתות. כמו כן, נטען בחוות הדעת כי התובעת מוגבלת מאוד וזקוקה לעזרה מלאה בניקיון הבית, הכנת ארוחה חמה, ליווי צמוד מחוץ לבית, בעליה וירידה במדרגות, בהליכה ברחוב למטרות הכרחיות. כי לאור מצבה ישנו הכרח רפואי למתן עזרה ביתית בהתאם על מנת למנוע סיבוכים במצבה. עוד נקבע בחוות הדעת כי אין צל של ספק שהסיבה העיקרית להידרדרות תפקודה שגרמה לפגיעה משמעותית באיכות החיים הינה השבר בירך שמאל כתוצאה מהנפילה.

4. בכתב ההגנה מטעמן הכחישו הנתבעות את התאונה הנטענת, את נסיבותיה הנטענות ואת חבותן הנטענת וטענו לדחיית התביעה כנגדן. לטענתן, מדובר באירוע בלתי צפוי ו/או בלתי ניתן למניעה בכל הנוגע לנתבעות; האירוע אירע בשל רשלנות גורמים אחרים שלנתבעות לא היתה שליטה עליהם, לרבות חברת הניקיון "נאש פתרונות אבטחה בע"מ" (להלן - "צד שלישי") שאחראית דרך קבע על שירותי הניקיון במקום האירוע. עוד טענו, כי הנתבעת 1 פעלה כפי שמחזיק נכס סביר ו/או בעל זכויות סביר היה נוקט בנסיבות העניין; פגיעתה של התובעת אירעה ללא כל רשלנות ו/או מחדל מצד הנתבעות; וכי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 100%.

5. הנתבעות הגישו מצדן הודעה לצד שלישי כנגד חברת הניקיון, נאש פתרונות אבטחה בע"מ (להלן – "הצד השלישי"), ובתום דיון ההוכחות ביום 1.11.21 הודיעו הנתבעות והצד השלישי כי הגיעו להבנות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט וכי במסגרת פסק הדין לא נדרשת הכרעה בהודעה לצד שלישי.

6. הנתבעות והצד שלישי הגישו חוות דעת נגדית מטעמן בתחום הגריאטריה, ערוכה על ידי ד"ר שחר אבנר (להלן – "ד"ר שחר"), לפיה, מבחינה תפקודית התובעת אינה זקוקה לעזרה במרבית פעולות ADL. התובעת עצמאית במעברים שכיבה ישיבה, ישיבה עמידה, אוכלת באופן עצמאי ושולטת בשני הסוגרים. באשר להליכה - מיום סיום הליך השיקום, עצמאית בהליכה במישור ועליה במדרגות. בהלבשה - נזקקת לעזרה חלקית בפלג גוף תחתון ועצמאית בפלג גוף עילי. ברחצה - זקוקה רק לעזרה מהשוק ומטה. לאור האמור, המומחה מצא כי התובעת אינה סיעודית ולא מצא תלות מלאה בזולת.

7. לנוכח הפער בין חוות הדעת הצדדים מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הגריאטרי, פרופ' גינדין יעקב (להלן – "המומחה"). המומחה בחוות דעתו קיבל את דעתה של ד"ר קרולה לפיה הסיבה העיקרית להידרדרותה תפקודה של התובעת שגרמה לפגיעה משמעותית באיכות החיים הינה השבר בירך שמאל כתוצאה מהנפילה. לדעתו, ישנו פער משמעותי באיכות החיים ובתפקוד לפני אירוע החבלה לבין מצבה במועד בדיקתה. לפני התאונה התובעת נסעה עצמאית באוטובוס וכעת הולכת בחשש ובליווי. איבדה חיי חברה. בבית נעזרת בקימה, ברחצה ובכל היבט תפקודי הבית. התובעת נזקקת בIADL וב ADL. לדעת המומחה הפער בין התפקוד וניידות התובעת טרם האירוע והיום הוא משמעותי. המומחה בסיכום חוות דעתו ציין כי התובעת נזקקת לעזרה יומית של כ-10 שעות, זקוקה להליכון או מקל וליווי ועזרה מחוץ לבית, וכן לעזרה בקימה מישיבה, לטיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק שנועדו לשימור תפקודה. המומחה ציין כי לאחר קרות התאונה חלה ירידה בתפקוד התובעת שהולכת ומעצימה וכי מגבלותיה קיפחו את תפקודה וניידותה בהשוואה למצבה טרם החבלה.

8. המומחה במסגרת חוות דעתו התייחס גם למצבה הנפשי של התובעת. ב"כ הנתבעות הגיש בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט בשל שינוי והרחבת חזית. לטענתו, המומחה מונה כמומחה בתחום הגריאטריה בלבד ונדרש ליתן חוות דעת בתחום זה בלבד. אולם המומחה חרג מגבולות סמכותו ונתן חוות דעתו גם בסוגיה שכלל לא התבקש להתייחס אליה וקבע לתובעת נכות בתחום הנפשי בשיעור 50%. כבר עתה יאמר כי קיימת מחלוקת לגבי חוות הדעת ביחס לשיעור הנכות בתחום הנפשי וביחס לנכות של התובעת בעקבות התאונה בכלל. סוגיה זו תידון בהמשך פסק הדין.