ת"א 42195-06-13 כהן נ' איוונוב ואח'

1.עניינה של התביעה שלפניי הינה תשלום פיצויים מוסכמים בגין הפרת שני הסכמי מכר מקרקעין שנערכו בין שני צדדים.

רקע ועובדות:

2. בין בעלי הדין נחתמו שני הסכמי מכר דירות. האחד, הסכם מכר לפיו מכרו התובע ורעייתו את דירתם שברחוב יהודה הלוי 12/1 בדימונה לנתבעים (התובע ואשתו יכונו להלן יחד:- "התובעים", הדירה תכונה להלן:- "דירת התובעים") תמורת סך של 680,000 ₪. במקביל, נחתם הסכם המכר השני, לפיו מכרו הנתבעים את דירתם שברחוב אבן גבירול 27/3 בדימונה לתובעים (הדירה תכונה להלן:- "דירת הנתבעים") תמורת סך של 280,000 ₪.

יוער כי הגב' סימה כהן, רעייתו של התובע בחרה שלא להצטרף כתובעת להליך זה משיקולים אישים והודיעה במהלך שמיעת הראיות, על מנת שלא לחשוף את הנתבעים בפני תביעה נוספת, כי אין בכוונתה להגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין אותה עילת תביעה המתבררת בהליך דנן.

3.התקשרות הצדדים בהסכמי המכר נעשתה כשכל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין אחר, כאשר הנתבעים הסבירו, כי בשל קשיי שפה ביקשו ייצוג באמצעות עו"ד דובר השפה הרוסית ולכן שכרו שירותיה של עורכת דין אחרת, עו"ד אולגה שלמן, ולא שכרו את שירותיו של עורך הדין מטעם התובעים, עו"ד אלדד אופק. כל צד חתם על הסכמי המכר בנפרד לפני עורך דינו.

המוכרים חתמו על הסכמי המכר ביום 20.12.11 במשרדו של בא-כוחם ועותק חתום נשלח לבאת כוחם של הרוכשים לצורך החתמתם.

כפי שהדבר עלה מתוך עדותה של הנתבעת, הרי שהיא היתה זו שהעבירה את החוזים לבאת כוחה, על מנת שיחתמו לפניה.

אציין כבר עתה, כי הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למועד בו נחתמו ההסכמים בפועל. איני סבורה, כי סוגיה זו טעונה הכרעה בהליך שלפניי, שכן אין לה כל השלכות אופרטיביות לעניין תוכנם של ההסכמים וטענה זו נטענה אך ורק בהקשר של בקשת באת כוח הנתבעים לדחות מועדי תשלום שנקבעו בהסכמים, בקשה שבאה לאחר חתימת ההסכמים ולכן אין בה כדי לשנות לעניין תוכן ההסכמים ומכאן מועד חתימת ההסכם בפועל אינו משמעותי להליך דנן.

4.על פי תנאי ההסכם למכירת דירת התובעים, אמורה הייתה תמורת הדירה להשתלם כדלקמן:

• התשלום הראשון בשיעור 10,000 ₪ - ביום חתימת ההסכם.