ת"א 42169-11-11 אבני ואח' נ' גרופר ואח'

בין הצדדים הוגשו תביעות כספיות הדדיות; ביסודן מחלוקות שונות שנתגלעו באשר לתשלומים בגין אספקת מים לחלקות מקרקעין ששכרו חלק מהתובעים מנתבעים 1 ו-2 ואשר שימשו לגידול מטעי בננות. נתבעת 3 היא אגודת המים שאמונה על אספקת מי חברת מקורות לחלקות.

א.ההליך, הצדדים לו והטענות שביסודו

1.התובעים 1 ו-3 הם בני-זוג; תובע 2 הוא בנם. תובעים 1 עד 3 עוסקים בגידול ושיווק בננות באמצעות תובעת 4, חברה פרטית (להלן חברת אבני).

2.לכל אחד מנתבעים 1 ו-2 זכויות בנכסי מקרקעין ביישוב עתלית. בין חלק מהתובעים לבין כל אחד מנתבעים 1 ו-2 בנפרד נכרתו הסכמים על-פיהם שכרו חלק מיחידי התובעים את נכסי המקרקעין הללו לשם גידול בננות, למשך תקופה קצובה, במעמד של 'שוכר בר רשות' (להלן חלקות התובעים). התובעים נטעו בחלקות מטעי בננות (להלן המטעים).

עם נתבע 1 (להלן גרופר) נערכו שני הסכמים שתובעים 1 ו-2 צד להם: האחד ביום 12.3.2007 והשני ביום 7.8.2009 (להלן ההסכמים עם גרופר). עם נתבע 2 (להלן פיקנר) נערך הסכם אחד ביום 18.10.2009, שהתובעים 2 ו-3 צד לו (להלן ההסכם עם פיקנר). בכל אחד מן ההסכמים הללו (להלן יחד הסכמי השימוש) נכללה הוראה בה התחייב משכיר הקרקע להקצות לשוכר מכסת מים שנתית בהיקף נקוב. הוראה זו, משמעותה ויישומה ניצבו בלב טענות התובעים בתביעתם, לצד טענות אחרות שנסבו על אספקת המים לחלקות התובעים.

3.נתבעת 3 היא אגודה חקלאית שיתופית שנרשמה אצל רשם האגודות השיתופיות (להלן האגודה); נטען שגרופר ופיקנר הם בעלי תפקיד בה. המים שסופקו לחלקות התובעים במהלך תקופת השכירות, לשם השקיה, הם חלק ממכסת המים של האגודה. התובעים יחסו לאגודה מתן הסכמה להסכמי השימוש, באמצעות גרופר ופיקנר, והתחייבות לספק לחלקות התובעים מים במחיר נקוב.

4.אספקת המים לחלקות התובעים נמדדה באמצעות שעון מים שהותקן על-גבי קו אספקת המים ששימש אותן (להלן שעון הבננות), ושהיה נפרד מן השעון שמדד את כלל כמויות המים שסיפקה חברת מקורות לחלקות התובעים וכן לצרכנים אחרים של האגודה זולת התובעים (להלן שעון מקורות). להלכה, היה על התובעים לשלם לאגודה עבור צריכת המים בחלקות התובעים לפי חשבוניות שהנפיקה להם האגודה; כפי שיובהר להלן, לא בכל התקופה שעליה נסבו טענות הצדדים התבצעו הדברים בדרך זו. בתוך כך ניטשה בין הצדדים מחלוקת על-אודות שיעורי החיוב שעל-פיהם רשאית האגודה לחייב את התובעים: לשיטת התובעים, אין עליהם לשאת אלא בתשלום עבור צריכת המים לפי 'שעון הבננות' ובהתאם לתעריפי מקורות, קרי, בגין מחיר המים 'נטו'; מנגד גרסו הנתבעים כי האגודה רשאית לחייב את התובעים, כפי שביקשה לעשות, גם בדמי שימוש שמבטאים מרכיב סביר של מימון פעילותה ובמרכיב פחת, ואין עליה חובה לגבות מהם תשלום 'נטו' שמוגבל אך ורק לתעריף חברת מקורות.

5.לתביעה העיקרית ארבעה ראשים, שלושה מהם כספיים: ראשית, נטען שבגין חובות של האגודה לחברת מקורות שובשה אספקת המים לחלקות התובעים, הוטלו אצלם עיקולים בשל חוב האגודה לרשויות המס והתובעים נאלצו לשלם עבור צריכת מים בחלקות סכומים עודפים ישירות למקורות כדי למנוע שיבוש באספקת המים לחלקות ופגיעה במטעים; נטען שבכך הפרו גרופר ופיקנר את התחייבותם לספק מים לחלקות התובעים, וכל אחד מהם נדרש לשאת בפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם שנחתם עמו (בסך 200,000 ₪ לגרופר על-פי שני ההסכמים עמו וסך של 100,000 ₪ לפיקנר). שנית, נטען כי התובעים חויבו על-ידי נתבעים 2-1 בתשלומי יתר בגין אספקת מים לחלקות התובעים בשנים 2011-2008, בסך כולל של 59,760 ₪, שאת השבתו דרשו התובעים. שלישית, נטען כי הסכם שנכרת בין חברת אבני לבין גרופר והאגודה בשנת 2010, על-פיו שילמה חברת אבני סכומי כסף למקורות חלף האגודה, הופר – ובשל כך יש לחייב את נתבעים 1 ו-3 לשלם לתובעים סך 105,009 ₪. לבסוף, התבקשו סעדים קבועים של ציווי ומניעה אשר יורו לנתבעים לקיים את הסכמי השימוש ואת התחייבויות הנתבעים הגלומות בהם, עד תום תקופתם.

6.בתביעה שכנגד התבקש סעד כספי שעיקרו חיוב התובעים בתשלום יתרת חוב לאגודה בסך 25,384 ₪ בגין אספקת מים לחלקות התובעים, סך 6,282 ₪ בגין אי-תשלום מרכיב פחת בחשבונות האגודה שנסבו על צריכת מים בחלקות התובעים, וסך 99,415 ₪ בגין מה שכונה על-ידי הנתבעים 'גניבת מים' בידי התובעים – קרי, צריכת 51,384 קוב מים מעבר לצריכה המוצהרת שלהם (סה"כ 131,081 ₪). עוד התבקש סעד שיצהיר כי האגודה זכאית לגבות מהנתבעים שכנגד דמי שימוש ופחת בשיעורים שאותם היא גובה בפועל.