ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
42076-05-14
31/08/2014
|
בפני השופט:
יעקב שפסר
|
| - נגד - |
המבקשות:
1. יעד פירזול 1984 בע"מ
2. יעד פירזול - צפון (1989) בע"מ
עו"ד ניר מילשטיין וירון אליאסי
|
המשיבה:
TAMING ENTERPRISE HOLDING Co.Ltd
(חברה זרה)
עו"ד גונן קסטנבאום
|
| החלטה |
1. בקשת התובעות לקבוע כי כתב התביעה הומצא כדין לנתבעת באמצעות עורך דינה יחיאל ירון, זאת בטענה כי עוה"ד ירון ייצג את הנתבעת בסכסוך שהינו חלק בלתי נפרד מהתובענה דנן, ושאליו הועבר נוסח כתב תביעה באנגלית לצורך העברתו לנתבעת, דבר שהובטח על ידו שיעשה. לטענת המבקשות שלח עו"ד ירון מכתב התראה בשם הנתבעת לתשלום חוב עבור מוצרים שנרכשו ממנה.
2. רקע הבקשה הינו תביעה כספית שהגישו המבקשות כנגד הנתבעת בגין הפרת הסכם הפצה בלעדי, פגיעה במוניטין וגרימת נזקים כספיים הנובעים מכך.
3. עורך הדין ירון מתנגד למבוקש וטוען כי אינו מייצג את הנתבעת בהליך זה וכי כל פועלו מסתכם בשליחת מכתב דרישה לתשלום כספי ואשר חברת FCI שהינה חברת גבייה בינלאומית בלונדון מטעמה של הנתבעת (להלן: "חברת הגבייה") הסמיכה אותו לשם כך בנותנה לעוה"ד הרשאה נקודתית לטיפול בעניין זה בלבד. בנסיבות אלה טוען עוה"ד ירון, כי אינו "מייצג" ו/או מורשה מטעמה של הנתבעת לקבלת כתבי בי- דין ואין לו כל אפשרות להתקשר עימה ולבצע מסירה כדין של כתבי בי-דין. עוד טוען הוא כי כתב התביעה המתורגם ללא נספחיו הומצא לחברת הגביה בלבד, ועל כן אין המדובר בהמצאה כדין.
4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, לא מצאתי להיעתר לה.
5. כידוע, מהותה של מערכת היחסים בין עורך דין ללקוחו הינה מערכת יחסים של שליחות. אמנם קשר השליחות אינו מותנה בקיומו של ייפוי כוח בכתב דווקא ויחסי השליחות יכולים להיווצר גם בעל פה או בהתנהגות [ראו סעיף 3(א) לחוק השליחות, התשכ"ה-1965); דנ"פ 2192/00 דורון נוי נ' אהרון אמינוף ואח', פ"ד נד(2), 138, 142 (2000)].
6. התובעות אף צודקות בטענתן (ס' 34 לכתב תשובתן) כי תקנה 477 לתקסד"א מאפשרת המצאה במשרד פרקליטו של בעל דין במען אותו ציין על גבי כתבי בי- דין כהמצאה כדין (ב"ש 927/85 ברקוביץ נ' בודניה, פ"ד לט(3) 838).
עם זאת, תנאי יסוד להחלת התקנה הוא הוכחה שמשרד עוה"ד שבו בוצעה ההמצאה אכן מייצג את הנמען. חוששני, שזולת עובדות המלמדות לכל היותר על ייצוג מוגבל לגביית חובות בלבד שאף הוא אינו במסגרת תיק זה, לא הוכיחו המבקשות כי עוה"ד אכן הוסמך לייצג את הנתבעת בתיק דנן בתביעה שהגישו כנגדה. לעניין זה יצוין, כי עוה"ד הודיע לאחר המצאת כתב בית הדין למשרדו כי אין בקבלת כתב התביעה המתורגם לידיו, כדי להוות הסכמה ו/או אישור לייצוגה של הנתבעת על ידו וכי מסירת כתב התביעה המתורגם לידו אינו מהווה המצאה כדין. עוד הובהר לב"כ התובעות ע"י עוה"ד כי כתב התביעה המתורגם הועבר ללא נספחיו לחברת הגבייה אשר הסמיכה אותו לטפל בעניין גביית חובות בלבד ולא לנתבעת.
7. נושא המצאה לעו"ד בישראל עבור נתבע זר נדון גם בת.א. (י-ם) 8279/06 ליב קוגן – לוקס נ' ליאון קוגן [(2006) שם דחה כב' השופט זילברטל בקשה להכיר בהמצאה למשיב זר ע"י המצאה לעורך דין אשר נטען, כי ייצג את המשיב בנושאים הכלולים בתובענה. בהחלטתו היפנה כב' השופט זילברטל לפסה"ד ברע"א 1947/91 שטיין ואח' נ' כץ, פ"ד מה(4) 705, 708 שם פסק כב' השופט ש' לוין, כי המונח "עורך דין" בתקנה 477 לתקנות הוא "עורך דין של הנתבע בנושא ההתדיינות" (עמ' 708).
8. בהחלטה בבש"א (מחוזי-י-ם) 1007/06 (ת"א 5271/03) אטיאס ואח' נ' הרשות הפלסטינית ואח' (11.04.06), קבע כב' השופט אוקון, כי כאשר מוגש כתב תביעה "חדש" נגד נתבע, הוא אינו בחזקת מי שיש לו עורך דין לעניין אותה תביעה, גם אם בתביעה קודמת הוא יוצג על ידי עורך דין פלוני. בהחלטה זו הוסיף כב' השופט אוקון וציין, כדלהלן:
"קביעה זו מתיישבת עם תכלית ההוראות בדבר המצאת כתבי בי-דין, שאינה רק להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו, אלא גם להחיל עליו, באמצעות האקט הפורמלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט". (רע"א 39/89 ג'נרל אלקטריק נ' מגדל חב' לביטוח, פ"ד מב(4) 762, בעמ' 768-769).
9. מהאמור לעיל עולה, כי נטיית הפסיקה היא שלא להרחיב יתר על המידה את מתחם העניינים שבגדרם ניתן יהיה להמציא כתב בי-דין לנתבע באמצעות עורך דין, במובן תקנה 477 לתקסד"א, כאשר אין מדובר במצב של ייצוג פורמלי על ידי אותו עורך דין, במיוחד כאשר ענייננו בנתבע המתגורר מחוץ לתחום השיפוט. מגמה זו של צמצום נובעת מאופייה של פעולת ההמצאה, ובעיקר מסירת הזמנה לדין, שלא נועדה רק להודיע לנתבע על קיום ההליך נגדו, אלא גם להחיל עליו את סמכות השיפוט של בית המשפט.
10. בענייננו, לא זו בלבד שלא הוצג ייפוי כוח תקף ולא הוכח להנחת הדעת כי עוה"ד פעל בעת הגשת התביעה כעוה"ד של הנתבעת בעניין הנדון, אלא שנראה כי היצוג נעשה במסגרת הרשאה נקודתית לגביית חוב, בשונה מהתביעה שביסוד בקשה זו שעניינה תביעה כספית להפרת הסכם ההפצה והשלכותיה.
11. בנסיבות אלה נראה כי לא עלה בידי המבקשות להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת, כי עוה"ד ירון יצג את הנתבעת בעניין נשוא תביעה זו, וממילא לא מהווה המצאת כתבי בי-דין למשרדו המצאה לנתבעת כדין.
12. הבקשה נדחית. הוצאות ההליך יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין.
ניתנה היום, ה' אלול תשע"ד, 31 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.
