ת"א 41977-02-11 כהן סולאל נ' פולדס ואח'

בפני תביעת לפינוי מושכר על פי חוק הגנת הדייר [נוסח חדש], התשל"ב -1972. במסגרתה התובענה מבקש התובע כי בית המשפט יורה על פינויי שתי הנתבעות, אם וביתה הבגירה, מדירת שלושה חדרים ברחוב מחנה יהודה 3 בירושלים, שהתובע הוא הבעלים שלה, ושהאם היא דיירת מוגנת בה.

עיקרי העובדות:

1. בשנת 2010 רכש התובע את בניין המגורים הנמצא ברחוב מחנה יהודה 3 בירושלים ובו נמצאת, בין היתר, הדירה שפינוייה הוא נושא התביעה דנן (להלן: "הדירה").

2. עוד קודם לכן, בשנת 92' החלה הנתבעת 1 להתגורר ולהחזיק בדירה כדיירת מוגנת, יחד עם בתה מנישואים קודמים, הנתבעת 2, שהייתה קטינה באותה העת, וזאת מכוח הסכם שכירות מוגנת שנחתם בין הנתבעת ובין הבעלים הקודמים של דירה (הסכם השכירות צורף לכתב התביעה וסומן באות "ב").

3. בשנת 98' נישאה הנתבעת 1 למר יונתן פולדס ולשניים בת משותפת. אין חולק כי מר פולדס מתגורר בדירה ברחוב יהודה הנשיא בירושלים הרשומה ע"ש חיה פולדס, אמו של בעלה הנתבעת 1.

4. אין מחלוקת כי התובע מסרב לקבל לידיו את דמי השכירות מהנתבעת 1.

   טענות הצדדים:

5. התובע טוען כי הנתבעת 1 נטשה את הדירה, ועברה להתגורר עם בעלה ובתם המשותפת בדירה ברחוב יהודה הנשיא. התובע טוען כי הנתבעת 1 הרשתה לנתבעת 2 להשתמש ולהחזיק בדירה, שלא כדין ובניגוד לחוק ולאמור בהסכם. בהקשר זה טוען התובע כי זכות הדיירות המוגנת היא של הנתבעת1 בלבד ולא של הנתבעת 2.

6. בנוסף טוען התובע להפרות שונות של ההסכם המקימות עילת פינוי כנגד הנתבעות. בעיקר טוען התובע להפרה בכך שהנתבעות עשו שימוש בגג וערכו בו מסיבה; שהנתבעות הערימו קשיים ולא אפשרו לתובע לבקר בדירה אלא רק לאחר שהתערבו באי כוח הצדדים; שבניגוד להסכם הנתבעות ביצעו שינויים בדירה בכך שהחליפו רשת שהייתה קיימת בדירה והתקינו מעקה עץ תחתיה; אם לא די בכל אלו הרי שהתובע טוען כי הנתבעת 1 מרגיזה אותו שלא כדין.

7. הנתבעת טוענת מנגד כי היא לא נטשה את הדירה אלא היא עדיין מתגוררת בה. הנתבעת העידה כי היא ישנה בדירה במחנה יהודה, ובעלה ישן בדירה ביהודה הנשיא. כך הם חיים, ובעלה הוא שנושא בנטל הגידול העיקרי של בתה השנייה. בהקשר זה טוענת הנתבעת 1 כי התובע לא הוכיח את טענת הנטישה.