ת"א 41932-03-11 מרסל ואח' נ' FRIGHT INC ואח'

לפניי בקשת הנתבעות 1 ו -3 , חיוב התובעים בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות למקרה שהתביעה תדחה בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א").

לטענת הנתבעות, סיכויי התביעה קלושים, התביעה אינה נתמכת באדנים משפטיים ועובדתיים. התובעים אינם מתגוררים בישראל ואין להם נכסים בישראל מהם ניתן יהיה להיפרע. כפי שהתובעים עצמם הודו, אין להם את החוסן הכלכלי הנדרש לעמוד בתשלום הוצאות הנתבעים היה והתביעה תידחה.

לטענת התובעים, אין מקום לחייבם בהפקדת ערובה. ראשית, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, וההליך מצוי בשלב מתקדם סמוך לישיבת ההוכחות. הנתבעים לא הצביעו על כוונה / ניסיון של התובעים להכשיל את הנתבעים בגביית הוצאות, התובעים הפקידו בעבר ערבון (במסגרת ערעור), חתמו על התחייבות עצמית והפקידו פיקדון (במסגרת צו המניעה).

התובעים עמדו בכל ההוצאות שנקבעו נגדם בעבר. המקרה דנן, אינו עומד בדרישות תקנה 519 לתקסד"א. בית המשפט אינו מחייב בהפקדת ערובה תובע רק בשל היותו חסר אמצעים מאחר ובדרך זו תחסם דרכם של דלי אמצעים לבית המשפט. כמו בניגוד לנטען, התובע תושב ישראל, בנו ונכדיו מתגוררים בארץ, יש לו חשבון בנק בארץ והוא מקבל קצבאות עקב נכותו ומצבו הרפואי. אשר לסיכויי התביעה- דינה להתקבל. מדובר בתביעה שעברה מספר ערכאות, הוגשו תצהירי עדות ראשית והתיק קבוע לשמיעת הראיות לחודש מאי 2016.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה, דין הבקשה להתקבל.

אשר למועד הגשת הבקשה- אכן מועד הגשת הבקשה ביחס לשלב בו מצוי ההליך, עשוי להוות שיקול רלוונטי לעניין ההכרעה בבקשה להורות על הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע ראו: רעא 1572/14 דוד עזר נ' אמריקה-ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ. במקרה שלפניי, לאחר שעיינתי בתיק דנן, והתנהלותו, עד כה, בישיבות קדם משפט והשלמת הליכים מקדמיים בלבד, הגשת הבקשה לאחר קביעת התיק לישיבת הוכחות, סבירה בעיני. יש גם לציין, כי בתחילת ההליך התגוררו התובעים בישראל, ועברו להתגורר בחו"ל לפי הצהרתם רק במהלך 2015 (כפי שיפורט בהמשך).