ת"א 41897-09-12 ואח' כהן ניסן ואח' נ' סיוה ואח'

בשני התיקים שלפניי עלי לקבוע את האופן בו יימשכו ההליכים לאחר שבקשת רשות ערעור שהוגשה על החלטת מותב קודם נדחתה והצדדים לא הצליחו להגיע להסדר אשר יסיים את המחלוקות ביניהם.

אציין שהתיקים הועברו לטיפולי אך בינואר 2014. בדיון הראשון שהתקיים בפניי ביום 11.2.2014 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכם פשרה המסיים את כל המחלוקות ביניהם. בסמוך לדיון הנוסף שהתקיים ביום 6.3.2014 בו אמור להתקיים דיון באישור הסכם המכר של הנכס נושא כתבי הטענות, שהוגש במסגרת הסכם הפשרה, התברר כי הנתבע מר גבריאל פרץ אותר. יצוין כי במשך כל התקופה בה נוהלו ההליכים וניתנו החלטות מהותיות נטען על ידי הצדדים כי לא ניתן לאתר מר גבריאל פרץ. בנוסף, התברר כי על חלקו של מר גבריאל פרץ בנכס מונה עו"ד חיים פרץ (אשר לו אין כל קשר משפחתי אל גבריאל פרץ) ככונס נכסים על ידי בית המשפט לענייני משפחה. זאת בשל מחלוקות שהתעוררו בינו לבין אחרים, לרבות מר נדב אייל בקשר עם הבעלות בזכויות אלה.

לאור ההתפתחויות ובהמלצתי הסכימו הצדדים לקיים הליכי גישור, אשר לא צלחו.

בדיון האחרון שהתקיים ביום 19.10.2014 הועלתה הצעה כי הנתבע והתובע שכנגד - סיוה ירכוש את כל הזכויות בנכס. בין הצדדים התגלעה מחלוקת בדבר הסכום שישולם על ידו לסילוק סופי ומוחלט של טענות הצדדים זה כנגד זה. לאור זאת הציע בית המשפט מתווה לקביעת הסכום לתשלום במסגרת פסיקה על פי סעיף 79 א לחוק בתי המשפט בטווחים מוסכמים.

למתווה זה הסכימו כל הנוכחים למעט הכונס על זכויות גבריאל פרץ, אשר מתוקף תפקידו נדרש לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה. לאחר הדיון הודיע סיוה כי הוא חוזר בו מהסכמתו וכי הוא מבקש כי עמדתו תינתן לאחר שתינתן הסכמת בית המשפט לענייני משפחה למהלך.

לאחר שהסכמה זו ניתנה הודיע סיוה כי הוא אינו יכול להסכים להצעה בשל חוסר יכולת כלכלית לממן את רכישת הנכס ומכאן הצורך במתן החלטה זו.