ת"א 41878-01-11 חיט נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ ("הפול")

התובע, יליד 25.7.1973, נפגע בתאונת דרכים ביום 28.11.2006 בעת שרכב על קטנוע, התנגש ברכב צד ג' ונחבל בידו ובברכו. אין מחלוקת כי על הנתבעת מוטלת החובה לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. מחלוקתם של הצדדים הינה בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע. מחלוקת זו סובבת בעיקרה את שאלת שיעור הנכות הרפואית והתפקודית שנגרמה לתובע, כמו גם את שאלת השפעתה של נכות זו על כושר השתכרותו.

הנכות הרפואית

התובע הובהל אל בית החולים אסף הרופא. לאחר שאובחן בחדר מיון שבר פתוח בעצמות האמה רדיוס ואולגה, הועבר לחדר ניתוח וקובעו השברים באמה באמצעות לוחיות מתכת וברגים. בברך נמצאו שפשופי עור שטחיים בלבד. לאחר הניתוח אושפז במחלקת אורטופדיה עד ליום 30.11.2006. לאחר מכן טופל בפיזיוטרפיה ובריפוי בעיסוק.

ד"ר ישראל קליר מונה בהסכמת הצדדים כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה ולאחר שבדק את התובע הוגשה חוות דעתו מיום 14.1.09. בבדיקה מצא המומחה, כי הושג קיבוע טוב ויציב של השברים. במועד כתיבת חוות הדעת הושג חיבור מלא ותקין במנח קליני ורנטגני תקין, אבל נותרה הגבלה משמעותית בסיבוב חיצוני (סופינציה) ובמידה קלה יותר בהטייה אולנרית ביד ימין (שאינה דומיננטית). בנוגע לברך לא נותרה נכות.

בשל ממצאים אלה קבע המומחה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 15% על-פי הסיפא של סעיף 41(10) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התקנות), המפנה לסעיף 35(1)ב'-ג' לתקנות, דהינו קיימת השפעה יותר מקלה אך פחות מבינונית על כושר הפעולה הכללי או התנועות. משכך, יש לקבל את טענת הנתבעת כי המומחה לא העריך את הנכות בגין קשיון נוח, שמתייחס להעדר מוחלט של תזוזה ביד שאינה דומיננטית אלא הפנה לסעיף הדן בהשפעה על התפקוד הכללי.

התובע הינו רואה חשבון במקצועו וממילא עיסוק זה אינו פיזי במהותו (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 9). אף שעבודתו כרוכה בשעות עבודה רבות מול המחשב (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 22-23) הרי הוא אינו עושה רק עבודה טכנית של הקלדה והזנת נתונים (עמ' 35 לפרוטוקול ש' 1) אלא של ניהול ובקרה (עמ' 9 לפרוטוקול ש' 18-32, עמ' 10 ש' 1-9, עמ' 13 ש' 1-9). אף שהמחשב משמש לרואה חשבון וחשב כלי עיקרי (סעיף 9 לתצהיר מטעם התובע) ובתקופה הסמוכה לאחר התאונה התקשה להשלים את משימותיו וחלק מהעבודה הטכנית הועברה לגורמים חיצוניים (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 21-22) היה מנהלו מאוד מרוצה מתפקודו (עמ' 11 ש' 26-27).

בנוגע לצלקות לא נתן דעתו המומחה בחוות הדעת והתובע אף לא שלח לו בעניין הצלקות שאלות הבהרה, לא זימנו לחקירה נגדית ואף לא ביקש כי ימונה מומחה בתחום הכירורגיה הפלסטית ומשכך אין לקבל את טענותיו בנוגע לנכות רפואית שלא הוכחה בהליך, מה גם שספק אם יש לצלקות כל השלכה תפקודית, בשל העדינות והעדר הרגישות המפורטת בחוות הדעת ובשים לב למיקומן ולעיסוקו של התובע כרואה חשבון.