חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 41875-04-13 ק נ' אורט ישראל (חל"צ) ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
41875-04-13
23.10.2014
בפני השופט:
רפי ארניה

- נגד -
התובע:
ש. ק
 הנתבעים::
1. אורט ישראל (חל"צ)
2. משרד הבטחון אגף בינוי וכספים
3. התעשיה האוירית לישראל בע"מ
4. רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ
5. רוזמן חברה להנדסה בע"מ
6. ר.פ. אימיוניטי בע"מ
7. נור מקרופרינטר בע"מ
8. ג'מטקס בע"מ
9. טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ
10. B.L ציוד קרקע ומערכות מתקדמות בע"מ
11. המשרד לבטחון פנים – שב"ס
12. פלייט מדיקל בע"מ
החלטה
 

בעניינם של הנתבעות 2 ו – 11 בלבד

 

בקשה לסילוק על הסף שהגישה המדינה בשם הנתבעות 2 ו - 11 (להלן: "משהב"ט" ו- "שב"ס").

רקע

  1. התובע הגיש כנגד הנתבעים תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו עקב עבודתו ו/או שירותו אצלם. לטענתו, הנתבעים העסיקו אותו, בין היתר, כמכונאי ו/או טכנאי. במהלך עבודתו אצלן נחשף התובע, לטענתו, לחומרים שונים ולגורמים אלרגניים אשר גרמו לו לדלקת עור אשר התפרצה אצלו לראשונה בחודש נובמבר 2006 (Contact Dermatitis). בהתאם לחוות הדעת הרפואית מטעם התובע, שיעור נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין מחלה זו עומד על 20%.

  2. בין הנתבעים מצויים גם משהב"ט (בגין שירות צבאי סדיר כמכונאי בטייסת בין השנים 1995-1998) ושב"ס (בגין שירות כסוהר, במהלך שנת 2008). בהתאם לחוו"ד המומחה מטעמו של התובע, שירותו של התובע בצה"ל תרם ל – 25% ממחלתו, ושירותו בשב"ס תרם 3% למחלתו.

    הבקשה דנא

  3. המדינה הגישה בקשה זו לסילוק על הסף, בשם משהב"ט ושב"ס. לטענת המדינה נוכח העובדה כי לטענת התובע המחלה והנכות נגרמו לו בין השאר עקב שירות הצבאי ו/או שירותו בשב"ס – הרי שעליו להגיש בעניין זה תביעה בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים"), וכלל לא היה מקום להגיש תביעת נזיקין זו כנגדה, מחמת ייחוד העילה.

  4. במהלך הדיון בבקשה זו, לא עמד ב"כ התובע על המשך התביעה כנגד שב"ס.

    באשר לתביעה כנגד משהב"ט, התובע טען כי בעת סיום שירותו הסדיר לא נצפתה המחלה הנידונה אצל התובע. לטענתו, המדובר במחלה שהיא מעין "מיקרו טראומה", אשר הלכה וגאתה עם השנים, עד אשר התפרצה בשנת 2006. לא היתה לתובע שום אפשרות, עד למועד התפרצות המחלה, לגלות כי המחלה קיננה בו.

    דיון

  5. סעיף 6 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב – 1952 פוטר את המדינה מאחריות בנזיקין על חבלה שנחבל אדם ועל מחלה או החמרת מחלה שנגרמו לו בתקופת שירותו הצבאי ועקב שירותו הצבאי. במקרים בהם חל סעיף 6 הנ"ל תרופתו היחידה של הנפגע הינה בתביעה לקצין התגמולים בהתאם לחוק הנכים. העילה הינה ייחודית ואין בלתה (רע"א 11990/04 מ"י נ' שוורץ (31.12.2008).

    כלל ייחוד העילה בהקשר זה הינו כה מחמיר, ונקבע כי גם כאשר נשללה מהניזוק זכותו לתביעה מכח חוק הנכים בשל התיישנות שאינה באשמתו, עדיין חסומה בפני הדרך לתבוע את המדינה בתביעת רשלנות (ע"א 4044/07 פרייברג נ' מ"י).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>