ת"א 41856-10-10 פלונית (קטינה) נ' תנועת הצופים העבריים בישראל
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
41856-10-10
28.10.2014 |
|
בפני השופטת: עינת אבמן-מולר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעים: 1. פלונית (קטינה) 2. ש' כ' 3. א' ל' עו"ד ע' גבעון |
הנתבעות: 1. תנועת הצופים העבריים בישראל 2. כלל חברה לביטוח בע"מ עו"ד בלטר עו"ד גוט עו"ד אלוני ושות' |
| פסק דין | |
-
התובעת, ילידת 1999, נכוותה ברגליה ובבטנה ביום 27.3.2009 בעת פעילות של הצופים, כאשר תכולת סיר בישול רותח נשפכה עליה. בתביעה דנן עתרה התובעת לפיצויה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה. הצדדים נחלקו בשאלת האחריות ובשאלת היקף הנזק שנגרם לתובעת.
-
מטעם התובעת הוגשו תצהירי הוריה ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של דן מנחם, ששימש בעת הרלוונטית כרכז השבט בתנועת הצופים (אך לא היה עד לאירוע עצמו). עד הנתבעת לא התייצב לדיון ההוכחות שכן במועד שנקבע לדיון גוייס בצו 8, וב"כ התובעת ויתר על חקירתו.
נסיבות האירוע
-
נסיבות פגיעתה של התובעת לא היו למעשה שנויות במחלוקת. מהעדויות עולה, כי בתאריך 27.3.2009, בעת שהיתה כבת 10, השתתפה התובעת בטיול במסגרת תנועת הצופים. בשעות הערב בחניון עין גדי נערכה פעילות בישול ובמהלכה הונח סיר גדול עם מים ושמן, לבישול פסטה, על גבי גזיה. במהלך הבישול, ישבה התובעת בסמוך לגזיה. בשלב כלשהו, המדריכה, שישבה לצידה, קמה ממקומה ובטעות פגעה בסיר או בגזיה. תכולת הסיר נשפכה על התובעת ועקב כך סבלה התובעת מכוויות, בעיקר ברגליה. את אשר ארע תארה לפניי התובעת עצמה במלים אלה:
"ישבתי בישיבה מזרחית על הרצפה. חברה שלי היתה מולי, כאילו בצד השני של הסיר. הסיר היה באמצע על גזיה קטנה. המדריכה שלי ישבה גם לידי אבל קצת יותר רחוק. היא אמרה לי ולחברה שלי להיות יותר קרוב ולהחזיק את הגזיה עם הרגליים, לא הבנו למה היא מתכוונת אז לא עשינו את זה אז היא התקרבה יותר, ואז היה רשג"ד שעבר ובדק ולא חשב לעצמו להגיד שאנחנו יותר מידי קרובות ושנתרחק, הוא המשיך. המדריכה שלי ביקשה להביא מלח, החברה שלי קמה והלכה להביא ואז המדריכה שלי גם קמה והיא בטעות בעטה בגזיה... כשהיא בעטה בגזיה הסיר של המים הרותחים והשמן נשפך עלי... זה היה סיר לכל השבט (מדגימה קוטר של כ-40-50 ס"מ) על גזיה של קפה משהו כזה עם שיניים קטנות שמחזיקות. בגלל שהייתי משהו כמו 10 ס"מ מהסיר הכל נשפך עלי" (עמ' 14 לפרוטוקול, שו' 29-19).
בנוגע לאשר אירע לאחר מכן נתגלעה מחלוקת בין הצדדים. התובעת טענה, כי לא קיבלה כל טיפול של עזרה ראשונה ממשית במקום, ועל פי עדותה רק נלקחה לשירותים ושפכו עליה מים קרים. לטענתה, פונתה על ידי המדריכים רק כשעתיים לאחר האירוע עד למחסום מצוקי דרגות, לשם הגיע אביה על מנת לפנותה לבית החולים בירושלים.
עד הנתבעת הצהיר כי חובשים הוזעקו לטפל בתובעת והם העניקו לה טיפול ראשוני, ולאחר מכן התובעת פונתה ברכב פינוי עד לנקודה בה חברו להוריה.
-
בעקבות האירוע אושפזה התובעת עד ליום 13.4.09 בבית החולים הדסה עין כרם, במהלך אשפוזה עברה ניתוח להטריית הפצע והשתלת עור. עם שחרורה מבית החולים הועברה התובעת לטיפול שיקומי בבית החולים אלין, למשך שבוע נוסף. התובעת המשיכה בטיפול ומעקב במרפאה הכירורגית בבית החולים הדסה לשיפור מצבה הכללי ומצב הצלקות.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>