ת"א 41769-01-15 יאיר השחר- חניונים בע"מ ואח' נ' אס.אל.אס. מפרשים בע"מ ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשות – הנתבעות לחייב את המשיבה- התובעת בהפקדת ערובה.

1. תביעה זו היא תביעה הצהרתית וכן תביעה כספית על סך של 22,171,082 ₪ בגין הטענה כי המשיבות הפרו הסכם במסגרתו הפעילה המשיבה את החניון בקניון ארנה בהרצליה.

2. לטענת המבקשות יש לחייב המשיבה בהפקדת ערובה להוצאותיהן, אשר לא תפחת מ- 7% מסכום התביעה. המשיבה טוענת מנגד כי אין מקום לחייבה בהפקדת ערובה, שכן המדובר בתביעה אשר סיכוייה טובים ואשר נסיבות העניין מצדיקות מתן פטור מערובה. עוד טוענת התובעת כי אם וככל שתחויב בהפקדת ערובה יש להעמידה על סכום סביר שלא יפגע במשיבה וביכולתה לנהל התביעה.

   דיון והכרעה

3. ההוראה הרלוונטית לעניינו היא הוראת סעיף 353א' לחוק החברות התשנ"ט-1999, קובעת כדלקמן:

   "הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

4. הסעיף מקנה לבית המשפט שיקול דעת נרחב לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, אלא אם כן החברה-התובעת הוכיחה שביכולתה הכלכלית לשאת את הוצאות הנתבע, או שנסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה בערובה. מבחינה ראייתית, נטל השכנוע מוטל על החברה-התובעת להראות שמתקיימות נסיבות מעין אלה. ככל שהחברה-התובעת תחויב בערובה, יש לקבוע את סכום הערובה תוך שמירה על עיקרון המידתיות ואיזון ראוי בין כלל השיקולים הרלוונטיים [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (2009), להלן: "פסק דין הנדסה ממוחשבת"; רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (2008) ; בש"א (מחוזי באר שבע) 6391/08, ת"א 5338/08 הידקו תעשיות בע"מ נ' Concordanto reventivo (2009), בש"א (מחוזי י-ם) 7007/09 חברת האחים שגראוי (1989) בע"מ נ' חסן חטב חברה לבניין ולפיתוח בע"מ (2009); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 2691/04 עירית תל אביב יפו נ' פוסטר מדיה (ישראל) בע"מ (2010)].

5. על דרך הפעלת שיקול הדעת על ידי בית המשפט עמד כב' השופט מלצר בפסק דין הנדסה ממוחשבת:

   "על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו - זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים, ואת ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע, מבטא את הכלל והפטור הוא החריג... בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות, ובדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד. משנסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע, מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים".

6. בהתאם לפסק הדין בעניין הנדסה ממוחשבת הנטל להראות את הנסיבות בגינן לא מוצדק לחייב את החברה התובעת בערובה להבטחת הוצאות הצד השני רובץ על התובעת. עוד נקבע כי במסגרת בקשה זו אין זה ראוי להיכנס בהרחבה לניתוח סוגיית סיכויי ההליך, וניתן להיזקק לסוגיה זו רק כאשר המדובר בסיכויים גבוהים מאור או קלושים מאוד. בנסיבות המקרה הנדון לא מצאתי להעריך בשלב זה את סיכויי התביעה או ההגנה ואלו יידונו במסגרת שמיעת הראיות בתיק. על כן אדרש להלן לשאלת מצבה הכלכלי של המשיבה.