ת"א 41748-08-14 א' ה' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

הצדדים הגישו תחשיבי נזק . בחנתים. יליד 1968. ת.ד.עב מיום 12/8/13.

א"כ מלא נקבע עד ליום 12/11/13. ד"פ שולמו באמצעות המעביד מכוח תק' 22.

התובע הינו עובד רכבת ישראל במשך 26 שנה.

שכר רבע שנתי על פי אישור המל"ל: 22,453 ₪ ברוטו. 75% מהנ"ל= 16,840 ₪.

לא מצאתי בשלב זה, על יסוד כל אשר הוצג, לרבות מכתב רופא תעסוקתי מיום 24/11/13, הצדקה לכך שהתובע ישב בביתו ולא יחזור למעגל העבודה (אצל אותו מעביד או בכלל), בעיקר מרגע שהנכות הזמנית פחתה ל- 30%, לא כל שכן- הועמדה על 10% נכות רפואית. על התובע, בותקו הרב ובשים לב לזהות המעסיק, היה לפעול לקבל משרה אחרת התואמת את המלצת הרופא התעסוקתי, שלא קבע שאינו כשיר לשום עבודה, לצמיתות. מההבהרות שהוגשו עולה כי אכן הוצעו לתובע תפקידים אחרים ולטעמי- אין בטיעוני ב"כ כדי להצדיק אי חזרה למעגל העבודה ודחית אותן הצעות. זאת ועוד. התובע לא פירט מתי הוצעו לו אותן משרות חלופיות אך מציין שהיה זה בעקבות המלצת הרופא התעסוקתי, כך שלפחות מסוף שנת 2011 פתוחה הייתה בפניו הדרך לחזור למעגל העבודה בפועל. הוא גם לא פירט ולא הראה באסמכתאות מהו ההפרש בין הכנסתו בעבודתו כמתדלק, שלגביה ציין שהייתה כרוכה במאמץ פיזי ויותר שעות עבודה, ובין השכר הצפוי במשרות החלופיות שהוצעו לו.

דומה לכאורה שבחר "לפדות את ימי המחלה" כעת, במסגרת תביעה זו ולא בעת פרישה, אם בכלל, ומכל מקום- בשלב זה, אני סבורה שהתוצאה (ישיבה בבית, פדיון ימי מחלה ודרישה להחזר מלא של שוויים) אינה מתקבלת על הדעת והמסקנה המתבקשת, לכאורה, הינה שהתובע אף לא עמד בחובתו להקטנת הנזק- לא בטווח הקצר, ולא לטווח הארוך.

בשולי הדברים: מבלי שיהא בכך משום קבלת הדרישה לפדיון ימי מחלה, אציין כי אישור המעסיק בדבר שוויים נוקב בסכומים ברוטו, ומחישובי בכ"ת נשמט רכיב מ"ה.

מכל מקום, ועוד בשולי הדברים, ראיתי לציין כי לא מן הנמנע שחזרה לעבודה, במשרה אחרת, הייתה מביאה להפסד נמוך משווי החישוב המתקבל על פי מכפלת שכרו ערב התאונה באחוזי נכותו הרפואית.

להלן פירוט הצעתי, לצרכי פשרה:

שווי ההפסד לעבר אחרי תק' אכ"מ ותשלום ד"פ באמצעות המעביד, על פי אחוזי הנכות הרפואית, ויצוין כי מאחר ופדה ימי מחלה, אין הפסדי פנסיה: 2.5ח*50%=21050 + 6ח'*303= 30312 + 7ח'* 10%= 11788 סה"כ לעבר חישוב על פי אחוזי הנכות הרפואית הזמנית: 63,150 ₪.

פגיעה בכושר ההשתכרות- בהתחשב בכל האמור לעיל ומטעמים נוספים, ראיתי לקחת בחשבון מחצית מהחישוב האקטוארי, שיחד עם הפסדי פנסיה, מביא לסכום של כ- 162,000 ₪ במעוגל.

נזק לא ממוני- 15,100 ₪. עזרת הזולת- 35,000 ₪, כמבוקש

הוצאות רפואיות ונסיעות לטיפולים- מכוסים ע"י המל"ל.

לאחר שנתתי את הדעת לכל האמור, ועוד, על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה- הצעתי לצדדים לצרכי פשרה, הינה כי ישולם לתובע סך של 275,250 ₪. מסכום זה ינוכו תקבולי המל"ל, מלבד ד"פ. ליתרה יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל ואגרה ששולמה בפתיחת התיק.

הצעתי אינה מחייבת אף את בית-המשפט. למרות שהיא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני כרגע, היא נכונה לשלב זה בלבד של הדיון, ולצרכי פשרה, וכן כדי לאפשר לצדדים ולו לכאורה הערכת וקניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לעת הזו.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד ליום 28/4/15 תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות לב"כ) עד ליום 16/3/15. הנתבעת תשיב (ישירות לב"כ התובע) עד ליום 27/4/15. אבקש להמנע מהודעות ביניים לתיק. בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס. ב"כ התובע יעקבו אחר קבלת תשובת הנתבעת וירשמו לפניהם ת.פ להגשת ההודעה לתיק.