ת"א 4156-12-12 R.D. נ' מר י. ס. - GTI Global Trends Lnvestments inc ואח'

1. תחילתו של תיק זה בצו מניעה בהול שהוצא כסעד זמני למניעת מכירת הנכס המצוי ברח' XXXב****** הידוע כXXX (להלן: "הנכס"), מכירה שיזם הנתבע 1. מדובר במגרש בשטח של 1,149 מ"ר ועליו בית מגורים ישן (היום בית פרוץ ונטוש). ברקע מאבק גירושין ממושך וקשה בין בני זוג , התובעת ונתבע 1, אשר היו רשומים כבעלים של הנכס בחלקים שווים. נתבקש צו מניעה קבוע כנגד ביצוע המכר, ולכן פסק הדין יבחן את השאלה האם יש תוקף לעסקה שבוצעה לכאורה על ידי הנתבע 1, באמצעות נתבע 3, כמכר זכויות לנתבע 2, ואם ניתן לבצע עסקה כזו.

2. נתבע 3 אשר טען כי פעל בעסקה כ"סוכן נדל"ן" הסכים במהלך הדיון למתן צו מניעה קבוע כנגד ביצוע העסקה, ולא טען לזכות כלשהי בעסקה, וזאת בתמורה לכך שלא יתבע באופן אישי על ידי התובעת. ניתן פסק דין חלקי במישור היחסים שביניהם ביום 27.3.16.

3. עובדות הרקע

3.1 התובעת ונתבע 1 הינם בני זוג, אזרחי *** אשר התגרשו ביום 8.3.08 על פי פסק דין גירושין של מדינת ניו-יורק. פסק הדין הסדיר את ענייני הרכוש שבין הצדדים, ובין היתר גם את נושא הנכס באופן שהורה על מכירתו המידית בשוק באמצעות כונס נכסים שמינה, וחלוקת התמורה בין הצדדים בחלקים שווים -

"ORDERD and ADJUDGED; that … the real property and improvements located at XXXXXX Israel (the "Caesaria Israel Property"), titled in the joint names of the parties, is declared to be a marital asset, subject to equitable distribution…., and the Caesaria Israel Property shall be placed on the market for sale immediately by the Receiver, and, upon such sale, the Raceiver shall pay 50% of the net proceeds from such sale to Plaintiff and 50% of the net proceeds of such sale to Defendant … and it is further."

3.2 ביום 03.12.2012 הגישה התובעת בקשה דחופה למתן צו במעמד אחד בו נתבקשתי להורות לנתבעים 2,3 להימנע מלבצע כל עסקה ו/או דיספוזיציה בנכס. לתובעת נודע כי הוגשה בקשה למועצה האזורית חוף הכרמל להנפקת אישור להעברת הזכויות בנכס, כאשר תחת הנדון מופיע כי הבעלים הם התובעת והנתבע 1 והקונה הינו נתבע מס' 2, מר מ.ב.(להלן:"בן דוִד") תושב צרפת. הצו ניתן ובדיון במעמד הצדדים הושאר בתוקפו.

3.3 הסתבר כי ביום 3.10.12 נחתם לכאורה הסכם מכר בין נתבע 1 לביןב.לפיו רכשב.זכויות בנכס . (להלן "הסכם המכר"). (היקף הזכויות שאמור היה לקבל במסגרת הסכם המכר שנוי במחלוקת בין הצדדים. בעוד שהתובעת טוענת שהתכוון למכור את כל הנכס, טען נתבע 1 כי התכוון למכור מחצית ממנו, ענין שיורחב בו בהמשך) (הסכם המכר הינו נספח ו לתצהיר נ / 2).

3.4 לפי הסכם זה התמורה עבור מחצית מזכויות הבעלות בנכס תהא 950,000 ₪. (כ- 249,344 דולר *** לפי שער יציג ביום 3.10.12). סוכם כיב.ישלם במטבע יורו סכום השווה ל-900,000 ₪ בהתמלא 3 תנאים: החתימה על ההסכם, הצהרה עליו לרשויות המס והמצאת ייפוי כח בלתי חוזר להעברת הזכויות בטאבו על שמו. את יתרת הסכום של 50,000 ₪ יפקידב.במטבע יורו אצל עוה"ד בנאמנות כנגד המצאת אישור תשלום או פטור ממס שבח ומתן אישור של הרשות המקומית להעברת הזכויות.

3.5 בעוד צו המניעה עומד בתוקפו, ניתנה ביום 24.4.13 החלטת כב' השופט קופר בבית המשפט העליון בניו –יורק (להלן "פסק החוץ") הקובעת , בין היתר, שתי קביעות עקרוניות ומהותיות –

האחת - כי הבעלות בנכס כולו תהא לכאורה של התובעת בלבד, כבעלים בלעדי.

השניה- כי כל עסקה או מכירה שנעשתה בנכס מאז פסק הגירושין מיום 8.3.08 שאיננה לתובעת, מהווה הפרה של פסק הגירושין מיום 8.3.08 והפרת הכינוס שקבע בית המשפט שם,ולכן יש לראותה כאילו לא נעשתה (NULL AND VOID) ובלשון כב' השופט –

"Title and ownership in the property located at Rehov Hashked #1,** Israel ("the Caesaria Property") is hereby directed to be transferred to XXXas exclusive owner of the property. Any transfer, sale, or encumbrance of the Caesaria Property, or any portion thereof or interest therein, dating from on or after the Judgment of Divorce March 8, 2008, to anyone other than XXX is in violation of the Judgment of Divorce and the Receivership established by this Court,and is therefore prima facie null and void. "

3.6 ב"כ של נתבע 1 טען במהלך הדיון כי על החלטה זו של בית המשפט העליון ב** הוגש ערעור . אך טענה זו הסתברה כלא נכונה, שכן הערעור התייחס אך ורק לשכר הטרחה ביחסים שבין נתבע 1 למי שהיו באי כוחו ואין בכך כדי להשליך על הדיון המתקיים כאן . (מכל מקום ,הערעור כאמור נדחה בהחלטה מיום 26.5.2015).

3.7 ביום 8.5.14 הגישה התובעת לבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן תביעה לאכיפת פסק החוץ בישראל ובקשה להכריז על ההחלטה כאכיפה בישראל. נתבע 1 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון, גם לא בא כוחו. לפיכך בית המשפט הכריז על ההחלטה כאכיפה בישראל.

3.8 הנתבע 1 הגיש בקשה לביטול פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, שניתן במעמד צד אחד, אך בית המשפט דחה את הבקשה והותיר את פסק דינו על כנו. פסק דין זה הינו חלוט.