ת"א 41470-04-16 אברהם ואח' נ' שירווי

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעים (להלן: המבקשים) להתיר להם פיצול סעדים באופן זה שסעדיהם הכספיים לא ייתבעו במסגרת תביעה זו אלא במסגרת תביעה נפרדת.

הסעד העיקרי המבוקש בתביעה דנן שהוגשה ביום 21/4/16, הינו צו מניעה קבוע במסגרתו ייקבע כי הנתבע (להלן: המשיב) יהיה מנוע מלסכל את הסכם שיתוף וחלוקת השימוש המקרקעין אשר נחתם בין המשיב לבין המבקשים (ובין בעלת נכס נוספת הנמצא בסמוך לנכסי הצדדים). בתוך כך, עותרים המבקשים לאסור על המשיב עשיית כל מעשה במישרין או בעקיפין שיפריע למבקשים לממש את זכותם למימוש זכות הקניין בחלק שיוחד להם על פי ההסכם.

לטענת המבקשים, יש להתיר להם את פיצול הסעדים, שכן מעבר לעצם מניעת השימוש והבניה נגרם להם נזק ממוני מכך שלא יכלו להשלים את בניית ביתם, ועד אשר לא יינתן צו מניעה קבוע, לא ניתן לחשב את הנזק המצטבר שנגרם וייגרם להם בשל מעשיו ומחדליו של המשיב.

המשיב מתנגד לפיצול הסעדים המבוקש. לטענתו, בכתב התביעה למתן צו מניעה המבקשים לא עתרו לסעדים כספיים, ולכן יש לדחות את הבקשה. כן נטען כי כל מטרתה של הבקשה הינה להכשיר את הקרקע לקראת תביעת נזיקין כנגד המשיב ולהתעשר על חשבונו. כן, נטען כי אילו היו רוצים המבקשים לקבל סעד כספי שהרי על בית המשפט למחוק את התובענה ולהגישה שוב כתובענה לסעד כספי גרידא ולא לעשות "ניסוי כלים" בהליכי בית המשפט. כן, נטען כי משבחרו המבקשים להגיש את תביעתם כתביעה רגילה ולא כסעד הצהרתי, כלל הסעדים היו צריכים להיות מוגשים כמצוות תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, הקובעת כי תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת תובענה.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, נחה דעתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מורה כי "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה". תקנה 45 ממשיכה ומורה, כי מי שזכאי למספר סעדים בגין אותה עילת תביעה, "רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו".