ת"א 41356-11-15 בורודולין ואח' נ' ולדימיר

1.התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה כספית על סך 79,179 ₪ וביחד עם הגשת התביעה הגישו בקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבע במעמדם בלבד.

2.ביום 19/11/15 החלטתי שאין מקום למתן צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבע בהעדרו וקבעתי את הבקשה לשמיעה ליום 8/12/15.

3.עיון בכתב התביעה מעלה כי התובעים מבקשים לחייב את הנתבע בסך של 33,800 ₪ שחויבו לשלמו לצד ג' ע"י ביהמ"ש לתביעות קטנות בחיפה במסגרת תיק 43820-12-14 מיום 29/6/15 וטענו כי הם חויבו בסכום הנ"ל עקב מעשיו ו/או מחדליו של הנתבע שהתחייב לבצע עבודות לאותו תובע בתביעה הקטנה.

בנוסף התובעים תבעו בתביעתם סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות שחויבו לשלם לתובע בתביעה הקטנה וסך 7,080 ₪ בגין ההוצאות שנגרמו להם כתוצאה מבקשת רשות ערעור על פסק הדין של ביהמ"ש לתביעות קטנות וסך של 994 ₪ בגין אגרות משפט ששולמו בגין הבקשה למתן רשות לערער וכן סך של 5,850 ₪ בגין הכנת התביעה נשוא תיק זה וסך של 450 ₪ בגין הבקשה שהוגשה לפריסת החוב שנפסק, סכומים שהסתכמו בסך 49,197 ₪ ובנוסף לסכום זה התובעים ביקשו לחייב את הנתבע בסך של 30,000 ₪ בגין נזקים בלתי ממוניים.

4.הנתבע הגיש תגובה לבקשה והדיון בבקשות התקיים ביום 8/12/15 ונחקרו התובע 2 והנתבע על תצהיריהם.

5.לאחר עיון בכתב התביעה ובמסמכים שצורפו אליו ולאחר שמיעת עדויות הצדדים אני מחליט שדין הבקשה להוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הנתבע להידחות וזאת מהנימוקים הבאים:

א.סכום התביעה:

בהתאם להוראת תקנה 384(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי "לא יינתן צו עיכוב מן הארץ אלא אם כן עלה שווי התובענה על 50,000 שקלים חדשים". עיון בכתב התביעה מעלה כי התביעה העיקרית הינה סביב סכום פסק הדין שנפסק כנגד הנתבעים כנגד התובעים בביהמ"ש לתביעות קטנות (33,800 ₪ בתוספת 1,000 ₪ עבור הוצאות) וכל יתר הסכומים שנתבעו בכתב התביעה הינם סכומים נלווים לסכום התביעה העיקרית והסיכויים לזכות בהם, אם בכלל, הינם קלושים מאוד. ביהמ"ש סבור שנעשה ניסיון ע"י התובעים כך שהסכום יעלה על סך של 50,000 ₪ כדי להצדיק מתן צו עיכוב היציאה.

ב.אי צירוף הנתבע להליך של התביעה הקטנה: