ת"א 41347-01-15 סרחאן נ' פז חברת נפט בעמ

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 20.1.15 בה נדונה בקשת המבקש למתן צו מניעה במעמד צד אחד.

בבקשה לעיון מחדש טוען המבקש כי עקב אילוצי לוח זמנים הוגשו בקשתו וכתב תביעתו ללא מסמכים תומכים רלבנטיים ותוך הצגת תשתית לא מספקת ועותר לשוב ולעיין מחדש בהחלטה נוכח המסמכים שצורפו לבקשתו הנוכחית.

הגם שספק אם הנימוק שהוצג יש בו כדי להצדיק עיון מחדש בהחלטה, הרי שגם לאחר עיון במסמכים שצורפו לבקשה הנוכחית לא מצאתי כי יש בהם כדי לשנות מתוצאת ההחלטה הקודמת לפיה לא מתקיימים התנאים למתן צו במעמד צד אחד והדברים יפורטו בקצרה.

בפתח הדברים ייאמר כי מתן צו במעמד צד אחד הוא החריג ולא הכלל כפי שנטען על ידי המבקש ולשון תקנות סדר הדין האזרחי מצביעה על כך במפורש וממילא כל מקרה נבחן לגופו ועל פי נסיבותיו.

לכך מצטרף הנתון כי לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש בכל הנוגע לצורך בהיעדר זהות בין הסעדים הזמניים והעיקריים. למעלה מן הצורך יצוין כי ההלכות הקיימות בעניין זה מתייחסות בעיקרן לטענות הגנה המועלות בדרך כלל ביחס לצווים זמניים. כך מאחר ובדרך כלל המשיב הוא שמבקש להימנע מקביעת מסמרות בשלב מוקדם של ההליך אשר יביאו לכך שכבר בתחילת ההליך יקבל מבקש הצו את מלוא תביעתו בטרם בורר ההליך עד תום.

כאמור, לא ברור כיצד טענת הגנה מסוג זה יש בה כדי לסייע למבקש במעמדו ככזה בעניין שבפניי.

ככל שהדברים לא הובנו כראוי אסביר שוב כי סעד זמני אמור לשאוב תוכנו ומהותו מהסעד העיקרי.

לא ברור כיצד עתירה בדבר אי נקיטת הליכי גבייה כנגד המבקש לרבות אי מימוש ערבות בנקאית אוטונומית (כעולה מסעיף 11 להסכם שצורף לראשונה על ידי המבקש לבקשה שבפניי) שואבת תוכנה ונחיצותה מתביעה כספית חדשה שהוגשה על ידי המבקש כנגד המשיבה וזאת בין היתר בשים לב להוראות הנוגעות למימוש הערבות ולהוראות אחרות המופיעות באותו הסכם לרבות לעניין קיזוז.

למעלה מן הצורך יצוין כי גם בבקשה הנוכחית לא נפרשה התשתית הרלבנטית למימוש הערבות הבנקאית – שלכאורה עומדת במרכז הבקשה – ולא הוצגו מסמכים בעניין זה לרבות לעניין מועד מימוש הערבות, מועד מתן ההתראה וכיו"ב פרטים שמצופה כי בעל דין יפרטם בבואו לבקש סעד זמני. עוד יצוין כי גם בהסכם שצורף נמחק סכומה של הערבות הבנקאית באופן שלא ניתן לו כל הסבר.

מאזן הנוחות הוא האלמנט העיקרי בעת בחינת בקשה למתן סעד זמני בכלל ובמעמד צד אחד בפרט והדברים הינם בגדר מושכלות ראשונים. נחה דעתי, כאמור גם בהחלטה קודמת, כי לא עלה בידי המבקש לבסס טענותיו לעניין מאזן הנוחות באופן שיש בו כדי להצביע על נזק חמור שלא ניתן יהיה לתיקון ככל שלא יינתן צו במעמד צד אחד ובכלל בשים לב לזהות הצדדים ולסכום הנטען והכול בשים לב לאמור בהחלטה זו ובהחלטה מיום 20.1.15 ולמסגרת המשפטית הרלבנטית לבחינת הבקשה.