ת"א 41342-06-16 מדמוני ואח' נ' יששכר ואח'

לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן: "המבקש") להורות למדמוני נדל"ן בע"מ (להלן: "המשיבה") להפקיד סך של 100,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש, הוא הנתבע בתביעה העיקרית שהוגשה נגדו על ידי המשיבה.

המשיבה, בצוותא חדא עם יוסף מדמוני, הגישה נגד המבקש ונגד עזבון המנוח יששכר יגאל ז"ל (להלן: "המנוח") תביעה כספית על סך 500,000 ₪. בכתב התביעה נטען כי המשיבה הינה חברה פרטית אשר בתקופה הצריכה לעניין עסקה בארגון וניהול קבוצות רכישה. עוד נטען כי המנוח היה בעלים של מקרקעין ובמהלך 2013 פנו למשיבה מתווכים על מנת שזו תרכוש את מקרקעי המנוח. משכך החל מו"מ בין המשיבה או מי מטעמה והמנוח.

בכתב התביעה נטען כי הצדדים הגיעו לידי הסכמה בדבר מכירת המקרקעין, אולם המבקש והמנוח נסוגו ברגע האחרון. כתוצאה נגרמו למשיבה נזקים רבים, אותם היא תובעת כעת.

המבקש, בכתב ההגנה, מודה כי התקיים משא ומתן בין הצדדים. אולם, לטענת המבקש האשם באי כריתת הסכם בין הצדדים רובץ לפתחם של התובעים אשר כל העת החליפו ושינו התנאים וההצעות. עוד טוען המבקש כי לא נוהל משא ומתן עם המשיבה אלא עם התובע הפרטי, הוא מדמוני.

בכתב התשובה מאשרים התובעים כי הסכם הרכישה אמור היה להיחתם על ידי התובע מדמוני כאשר המשיבה היא זו שאמורה הייתה לבצע את פרויקט הבנייה.

סעיף 353א לחוק החברות והלכה הפסוקה קובעים כי בהתקיים שתי חלופות תדחה בקשה להטלת ערובה להבטחת הוצאות משפט. אלו הן החלופות:

1) החברה הוכיחה שתוכל לעמוד בהוצאות המשפט אם תביעתה תדחה.