ת"א 41339-08-11 מדינת ישראל ואח' נ' בני רביעה ואח'

זוהי בקשה שלישית לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

בבקשתה הנוכחית עותרת המבקשת (להלן: "הנתבעת") לסלק את התביעה שכנגד על הסף, ולהתיר לה לתקן את כתב התביעה העיקרי, כך שהוא יכלול נתבע נוסף, מר שדואן חוסיין שיבלי, בנו של הנתבע 2 וזאת במקום הנתבע 2.

רקע כללי

עסקינן בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, לסילוק יד ולמתן צו מניעה קבוע, אשר הוגשה ביום 25.8.11.

ביום 26.10.11 הגיש המשיב כתב הגנה ותביעה שכנגד, במסגרתה עתר למתן צו עשה ופיצול סעדים. טענתו העיקרית בתביעתו שכנגד הינה כי הוא הבעלים ו/או מי שזכאי להירשם כבעלים של חלק משטחי הכפר שיבלי המוחזקים כיום על ידי המבקשת, בין היתר, החלקה נושא ההליך העיקרי. המבקשת עצמה מחזיקה בשטחים אחרים שהינם בבעלותו, ובמשך שנים מנסים הצדדים להגיע להסדר בדבר חילופי מקרקעין. חרף חלוף השנים וחרף החלטות שיפוטיות קודמות, ממאנת המבקשת להגיע עמו להסדר אשר יפתור את מלוא המחלוקות הקיימות בין הצדדים.

המבקשת עתרה למחוק את כתב התביעה שכנגד על הסף. לדבריה, התביעה אינה מגלה עילה, שכן המשיב נמנע מלנקוב במספרי החלקות אשר לטענתו הינו זכאי להירשם כבעליהם. כן טענה להעדר סמכות עניינית, נוכח העובדה שעסקינן למעשה בתביעה שעניינה בעלות במקרקעין. בקשה זו נדחתה במסגרת החלטתי מיום 3.4.13 והנימוקים שם, אף שהוריתי למשיב להגיש כתב תביעה שכנגד מתוקן.

לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הוגשה בקשה נוספת לסילוקו על הסף. במסגרת החלטתי בדיון מיום 31.12.13, קבעתי כי אין מקום להידרש בשלב זה לבקשה זו, וכי למבקשת שמורה הזכות להשמיע טענותיה אלה בתום ההליך.

לפני כאמור בקשה שלישית למחיקת התביעה. בזו הפעם, כפי שיפורט להלן, יש להיעתר למבקשת.

ואלה טענות המבקשת:

המבקשת טוענת כי לאחרונה הוציאה פלט רישום של החלקה נושא התביעה העיקרית (להלן: החלקה), וגילתה לתדהמתה כי המשיב העביר את זכויותיו בה ורשם אותן על שם בנו שדואן (ולהלן: הבן), במסגרת הסכם מכר ללא תמורה מיום 14.5.2012.

מדובר בהעברה שהתבצעה למעלה משלשה עשר חודשים טרם הגשת כתב התביעה המתוקן מיום 25.6.13.

המבקשת טוענת, כי המשיב הסתיר מבית המשפט עובדת העברת זכויותיו זו, במטרה להותיר את התביעה שכנגד על כנה. שכן, מחיקת שמו של המשיב מכתב התביעה העיקרי תגרור אחריה מחיקת התביעה שכנגד שהגיש.

הסתרת המידע האמור בכתב התביעה שכנגד ובדיונים שהתקיימו בפני בית המשפט עולה כדי הטעיית בית המשפט, ומהווה הפרה חמורה לעקרון תום הלב.

טענות המשיב:

המשיב איננו מתכחש לטענה בדבר העברת זכויותיו בחלקה לבנו, אך עודנו סבור כי הוא צד נכון להליך. המשיב הוא זה שניהל את ההליכים, ההתדיינויות והמו"מ מול המבקשת על פני השנים בדבר חילופי המקרקעין, והוא מפנה בעניין זה לכל ההחלטות שניתנו בהליכים השונים בבימ"ש השלום ובעיקר בבימ"ש המחוזי, במסגרת ת.א. 689/84 חוסין פלאח שיבלי נ' רשות הפיתוח ואח'.

אכן, מי שמחליט לנקוט בהליכים חייב לבחון את מצב רישום הזכויות בלשכת רישום המקרקעין, ככל שהוא מתכוון לנקוט בהליכים כנגד הבעלים הרשומים, ואולם המשיב טוען כי זכותו בחלקה אינה מכוח הרישום, אלא מכוח הסכם חליפין שצריך לצאת לפועל בין שטחים בהם מחזיקה המבקשת השייכים לו, כנגד שטחים אחרים שבבעלותה ומוחזקים על ידה. זו אף הסיבה שהמבקשת הפנתה כלפיו את התביעה מלכתחילה. העברת הזכויות לבנו אינה פוגעת בטענותיו לגבי זכותו בחלק של המבקשת בחלקה הנ"ל, זכות שאמורה לעבור לידיו.

טענותיו של המשיב בתביעה שכנגד בדבר זכויותיו בחלקות השונות, לרבות חלקה זו, בעינן עומדות, וזאת בהסתמך על ההחלטות הקודמות, השומה שהגיש והערכת הזכויות שעשו הצדדים.

לעניין הבקשה לתיקון כתב התביעה, הרי שעל אף מחדליה והתרשלותה של המבקשת, המשיב איננו מתנגד להוספת בנו כנתבע בתביעה העיקרית, בכפוף להותרתו גם כן כנתבע.