ת"א 41324-02-16 עירית רמלה נ' אחים חוגי ארועים (1993) בע"מ ואח'

לפני בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 1, 2, 3, ו-6.

ביום 18.2.2016 הגישה התובעת (להלן: "העירייה") תביעה כספית כנגד 6 הנתבעים על סך 1,726,207 ₪. סכום זה נובע לטענת העירייה מחובות ארנונה, מים, ביוב ושילוט בקשר עם שלושה נכסים המצויים בתחום שיפוטה של העירייה, אשר לטענתה הוחזקו ו/או מוחזקים על ידי הנתבעים.

הנתבעים 4 ו-5 הגישו ביום 17.3.16 כתב הגנה בו טוענים בין היתר כי אינם מחזיקים כלל, ומעולם אף לא החזיקו בנכסים נשוא התביעה.

מטעם הנתבעים 1, 2, 3 ו-6 לא הוגשו כתבי הגנה, על אף שכתב התביעה הומצא להם על ידי העירייה.

לפיכך עתרה העירייה למתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבעים 1, 2, 3 ו-6, זאת בהתאם לתקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, הקובעת כי:

"נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, יתן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד..."

עיון בכתב התביעה ובנספחיו מלמד כי התביעה נסמכת בעיקרה על נספח ב' המהווה דו"ח מצב חשבון של העירייה המפרט את חובותיהם של "אולמי דולפין חוגי שמואל".

בהעדר הודעת מחזיק, חוזה שכירות, או כל מסמך הקושר בין הנתבעים 1, 2 ו-6 לבין החובות האמורים או הנכסים נשוא החובות, לא מצאתי יסוד בכתב התביעה לייחס את החובות האמורים לנתבעים, זולת הנתבע 3 חוגי שמואל, אשר שמו מופיע כאמור כמחזיק ברישומי העירייה (נספח ב' לתביעה).

לא מן הנמנע כי בהמשך הדרך יושלם הקשר החסר גם בין יתר הנתבעים לבין החובות נשוא התביעה, אולם לעת הזאת, כאשר בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין בהעדר הגנה "על יסוד כתב התביעה בלבד", דומה כי לא נמצא יסוד מספיק לחיוב יתר הנתבעים זולת הנתבע 3.