ת"א 41263-01-16

לפני בקשה מטעם המבקשים להפקדת ערובה להוצאות לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סד"א").

הבקשות

בקשה מטעם המבקשת 1

ב"כ המבקשת 1 טענה, כי סיכויי התביעה כנגדה קלושים היות והמדינה אינה חבה באחריות שלוחית כלפי מעשיו של הנתבע 2, אשר הורשע בעבירה של הפרת אמונים.

עוד נטען, כי המשיב הינו תושב הרשות הפלסטינאית ולכן נמצא מחוץ לתחום שיפוטה של מדינת ישראל כאשר אין למדינת ישראל סמכות אכיפה אפקטיבית. כמו כן, אין בידו של המשיב כדי להצביע על נכסים במדינת ישראל מהם יוכל לפרוע הוצאותיו (ר' רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) נ' נילי מפעלי מתכת,פד"י מד(1) 746); רע"א 3305/07 קמחאוי ו-7 אח' נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 24.7.2007).

עוד נטען, כי עסקינן במערכת יחסים אינטימית שקיים המשיב עם הנתבע 2, אשר עבד באותם מועדים תחת המבקשת, הנתבע 2 חרג מתפקידו והורשע במסגרת הליך פלילי בעבירה של הפרת אמונים בהתאם לסעיף 248 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") בשל קשריו עם המשיב.

עוד נטען, כי סעיף 13 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין") העוסק בחבות המעביד אינו מתקיים בנסיבות המקרה ועל כן לא ניתן להטיל על המדינה אחריות שלוחית.

בנוסף טענה, כי המקרה דנן אינו עוסק בביצוע רשלני של תפקידו של הנתבע 2 אלא בחריגה מתפקידו ולצרכים אישים תוך ידיעה כי הינו מפר אמונים.

מעבר לאמור נטען, כי המבקשת 1 צפויה להוציא הוצאות רבות כחלק מניהול ההליך המשפטי, ואי הפקדת ערובה על ידי המשיב תהווה גרימת נזק ממשי 1 ולפיכך יש להעמיד על הערובה על סכום שלא יפחת מ-30,000 ₪.

בקשה מטעם המבקש 2

ב"כ המבקש 2 מצטרף לטענות המבקשת 1 ומבקש להורות למשיב להפקיד ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאותיו.

תגובה לבקשה

התגובה מתייחסת לשני הבקשות בהתאם להודעת המשיב מתאריך 13.9.2016.