ת"א 41174-06-15 אעלימה ואח' נ' מחמוד

בעניין: בקשה למתן צו לעיון במסמכים ותשובות לשאלון

1.התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה כספית על סך של 540,842 ₪, בגין הלוואה שלא נפרעה, לטענתם. אחת מטענות ההגנה של הנתבע היתה העדר יריבות בין הצדדים, שעה שכל הכספים הנטענים הועברו ישירות לצדדים שלישיים בגין חמרי גלם, באמצעות חברות זרות, מבלי שהגיעו לידיו. עוד טען הנתבע, כי העברות הכספים בוצעו במסגרת שיתוף פעולה עסקי בין הצדדים וכהשקעת בעלים של התובעים בשותפות.

2.במסגרת ההליכים המקדמיים, עתר הנתבע להורות לתובעים לגלות שורה של מסמכים ספציפיים. בנוסף, הוא שלח אליהם שאלון, אשר נענה על ידם באיחור ניכר ובאופן חלקי. הנתבע עתר בבקשתו להורות לתובעים לאפשר לו לעיין במסמכים (קלטות) וכן, להשיב ביתר פירוט על מספר שאלות בשאלון.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, התובע הגיש תשובה לתגובה, ומכאן החלטתי. אקדים ואבהיר, כי למקרא תגובת התובעים והתשובה לתגובה, ומאחר והתובעים הבהירו כי כל ההקלטות צורפו לתצהיריהם, נותר לדיון אך עניין השאלון.

3.בכל הנוגע לשאלון שנשלח על ידי בעל דין לצד שכנגד, קובעת תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי, כי "הרשות לא תינתן אלא לשאלות שהן לענין הנדון, ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה".

תקנה 110 קובעת כי "לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי הענין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם".

תקנה 120(ב) קובעת כי "בית המשפט או הרשם לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות...".

הפסיקה קבעה, כי נקודת המוצא הינה שבמסגרת הליך משפטי ראוי שיהא גילוי מירבי, וזאת ממספר נימוקים: א. חשיפת האמת, תוך פרישת תמונה עובדתית רחבה ומלאה. ב. יעילות דיונית במובן הרחב. ג. הזכות להליך ראוי, כפועל יוצא מהזכות לגישה לערכאות. ד.שוויון בין הצדדים, על ידי צמצום פערי המידע והעמדתם בנקודת פתיחה שווה (ראה רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נגד ישראל דיעי (10.11.2014) וכן, רע"א 4234/05 בנק מזרחי נגד פלץ (14.8.2005), הנזכר שם). מנגד, זכות הגילוי, אשר כוללת גם תשובות לשאלונים, אינה מוחלטת, והיא נבחנת לאור אינטרסים מנוגדים של הצדדים, כמו גם לאור טענות חיסיון, למשל.

מטרות התשובות לשאלון הינן לחדד את השאלות השנויות במחלוקת, לצמצם מחלוקות, לקבל מידע שיעזור למבקש בהוכחת טענותיו או ב"הריסת" עמדת הצד שכנגד ולהשיג הודיות, בהנחה שבעל הדין יקפיד יותר בגרסתו, בעת מתן תצהיר. בדרך זו יחסכו טרחה ומשאבים (ע"א 10668/04 יעקב צמח נגד לאה צרי ואח' (5.9.2005), ע"א 200/63 צוף נגד אושפיזין, פ"ד יז 2400).