א' ואח' נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ

התובעים הגישו תביעה למתן פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם עקב תאונת דרכים מיום 22/7/12, וזאת בהתבסס על חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – התשל"ה – 1975.

ד"ר פריטש, המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש, קבע בחוות דעתו, כי לתובע 1 נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 5%, ממנה 2% בגין פגיעה בעמ"ש צווארי ו- 3% בגין פגיעה בכתף ימין. המומחה אף חיווה את דעתו ביחס לתובעת 2 וקבע כי נותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 2% עקב פגיעה בכתף ידה הימנית.

עיינתי בכתבי הטענות, בחווה"ד ובתחשיבי הנזק שהגישו הצדדים, והבאתי בחשבון את העובדה שהתובעים הינם מעבר לגיל פרישה וכי המומחה מטעם ביהמ"ש קבע לתובעים שיעורי נכות צמיתה נמוכים.

עוד הבאתי בחשבון, כי חלק מהנזקים הנטענים בתחשיבי הנזק מטעם התובעים הינם כפולים, שכן ברור כי עזרה ואף נסיעות להן ידרשו התובעים ככל שידרשו, יכולים לשמש את שני בני הזוג.

נוכח מכלול השיקולים, הצעת ביהמ"ש לסיום התיק בפשרה היא כדלקמן:

• בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, וזאת בשים לב לכך שהתובעים יזדקקו ככל הנראה לטיפולי פיזיותרפיה אשר אינם מכוסים כולם על ידי קופות החולים, סך של 6,000 ₪, כשמתוך זה 4,500 ₪ בגין הוצאות רפואיות ו- 1,500 ₪ בגין נסיעות.

• בגין עזרה, וזאת בשים לב לגילם של התובעים, סך של 3,000 ₪ בגין העבר (על פי פסיקת ביהמ"ש ניתן לפסוק בעניין זה אף בהעדר ראיות ממשיות, לנוכח ההנחה שהתובעים נזקקו לעזרת בני המשפחה) וסכום נוסף של 10,000 ₪ לעתיד.

• בגין כאב וסבל, לנוכח גילם של התובעים והנכויות הרפואיות שנקבעו להם, סך של 10,500 ₪ לכל אחד מהם ובסה"כ 21,000 ₪.

   

  בסה"כ עומד הפיצוי המוצע ע"ס של 40,000 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות.