ת"א 41112-11-15 אוקסהורן ואח' נ' לגזיאל ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
41112-11-15
15.8.2016 |
|
בפני השופטת: לימור ביבי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשים: 1. בנימין לגזיאל 2. גידי גיל |
משיבים: 1. יוסף אטיאס 2. יוסף בראנץ |
| החלטה | |
|
לפני בקשת המבקשים- הם הנתבעים, למחיקת סעיפים מתצהיר עדות ראשית אשר הוגש על ידי התובעים- הם המשיבים, מנימוק של הרחבת חזית אסורה.
מבוא:
בקצירת האומר, התביעה במסגרתה הוגשה הבקשה הינה תביעה לפינוי בהתאם לסעיף 131 (1), (2) לחוק הגנת הדייר, התשל"ב – 1972 וכן לתשלום חוב דמי שכירות מוגנת לרבות שכירות משנה.
על פי הנטען בכתב התביעה, במועדים הרלבנטיים לתובענה, היה מר אריאל אוקסהורן (התובע מספר 1 שנמחק מכתב התביעה) (להלן – "מר אוקסהורן") הבעלים הרשום של נכס מקרקעין המהווה מבנה מסחרי הכולל שורת חנויות וחצר אחורית ברח' סוקולוב 34 בהרצליה (להלן - "הנכס").
בין מר אוקסהורן לבין הנתבעים נחתם ביום 1/10/91 הסכם שכירות מוגן בגין חנות בשטח של כ- 53 מ"ר (להלן – "החנות") .
בנוסף, נכרת ביום 5.9.93 בין מר אוקסהורן לבין הנתבעים הסכם רשות להשכרת משנה בלתי מוגנת, בנוגע לחנות.
נטען, כי בהתאם להסכם שכירות המשנה שכירות המשנה הינה חד פעמית לתקופת שכירות קצובה של שנה החל מיום 1.10.93, עם אופציה לשוכר המשנה להאריך השכירות עד לארבע שנים נוספות ובכל מקרה שכירות המשנה תסתיים סופית והחלטית ביום 30.9.98.
נטען, כי הנתבעים התחייבו לשלם למר אוקסהורן שליש מדמי שכירות המשנה בצירוף מע"מ.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|