ת"א 41098-07-14 חי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

לפני בקשה מטעם הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים שליד המוסד לביטוח לאומי מיום 15.5.14 בה נקבעה נכותו היציבה של המשיב (להלן גם: "התובע" ו/או "הנפגע") בשיעור 5% בגין כאבים בברך ימין, לפי סעיף 35(1) א-ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות"). הוועדה קבעה כי אין ממצא פתולוגי מוגדר המקנה נכות ספציפית, אך סברה כי התלונות הנמצאות בקורולציה עם מיפוי עצמות, מצדיקות קביעת הנכות הנ"ל.

הנכות נזקפה במלואה לחבלה שנחבל המשיב בתאונת דרכים שארעה ביום 27.4.2010, נשוא התביעה שלפניי.

טענות הצדדים:

טענות הנתבעת:

1. הוועדה לעררים שקיבלה את ערר התובע לא דנה כלל בשאלת הקשר הסיבתי, למרות שזו היתה הסיבה העיקרית לכך שהוועדה הראשונה קבעה כי אין לתובע נכות כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

2. כמו כן, הוועדה לעררים לא התייחסה כלל לעובדה שהתובע נפגע בתאונת דרכים נוספת בשנת 2012 בה נחבל בברך ימין.

3. יש באמור לעיל כדי להוות טעמים מיוחדים להתיר למבקשת הבאת ראיות לסתור.

    

    

   טענות התובע:

   1. בענייננו, אין כל הצדקה להתיר הבאת ראיות לסתור.