ת"א 41079-01-14 ב.נ' ברבוס ואח'

תביעה שהוגשה בחודש 1-14 היינו לפני כשנה.

מעת לעת הוגשו בקשות לדחיית מועד הגשת כתב ההגנה ניתנו אורכות לשם מתן אפשרות לניהול מו"מ בין הצדדים.

כעת הוגשה בקשה של הצדדים לדחייה נוספת, לפיה הצדדים הסכימו על מינוי מומחים רפואיים, ואף הועברה לצדדים חוו"ד מומחה בתחום הפסיכיאטריה לפיה נקבעה לתובע נכות זמנית עד לחודש 11/16 ויש צורך בבדיקה נוספת בעתיד.

אי לכך נתבקשה ארכה נוספת בת " 180 יום לפחות".

יש לברך את הצדדים על הניסיון לקדם ההליך במשא ומתן לפשרה וכן במינוי מומחים בהסכמה.

עם זאת, מצב הדברים כעת בתיק מלמד באופן ברור כי לא ניתן לדון בשלב זה בתביעה.

מהודעת הצדדים עולה כי מצבו הרפואי של התובע טרם התייצב. נוכח העובדה כי מדובר בהליך משפטי שנפתח לפני כשנה, לא יהיה זה נכון להותיר התביעה ללא אפשרות לדיון בה.

על כן, יש מקום להורות על הפסקת התביעה על מנת לאפשר לתובע לחדשה בעת שימצא לנכון לעשות כן (בין אם יבקש להמתין עד אשר מצבו הרפואי יתייצב ותתקבלנה חוות דעת המומחים שמונו בהסכמה לעניין מצבו הרפואי הקבוע ובין אם יבקש לקיים הדיון על יסוד מצבו הנוכחי, לאחר שיתקבלו חוות דעת המומחים וימוצה המו"מ לפשרה).

על אף כי שני הצדדים ביקשו להותיר התיק תלוי ועומד, אין עמדת הצדדים עומדת בקנה אחד עם האינטרס הציבורי לקידום הליכים משפטיים. הותרת תיק תלוי ועומד מבלי שיש לבית המשפט אפשרות לדון בו למשך תקופה של למעלה משנה וחצי (במקרה דנן), פוגעת באינטרס זה, בפרט כאשר עדיין עומדת בפני התובע האפשרות לקבל חוות דעת המומחים ועל יסודן לנהל מו"מ בין הצדדים. במקרה כזה, נתונה לבית המשפט הסמכות להורות על הפסקת תובענה, אשר משמעותה כי ההליך יחודש במועד המתאים לכך.

במידה והתובע יבקש לחדש ההליכים המשפטיים בתוך פרק זמן של שנתיים, לא יחויב באגרה בעת חידוש ההליכים.