ת"א 40800-02-13 אמבורג נ' עיריית חיפה ואח'

ב"כ הצדדים הסמיכו את בית המשפט לתת פסק דין על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד 1984, על בסיס החומר הקיים בתיק, ולאחר סיכומים בע"פ.

1.התובעת, ילידת 1953, נפגעה ביום 12/1/11 בעת שהלכה, לטענתה, על מדרכה בשטח הנתבעת (בת 58 במועד האירוע, בת 61 כיום).

נטען כי הנפילה נגרמה כתוצאה מבור שהיה קיים במדרכה (הוצגו תמונות המפגע הנטען).

2.לאחר הנפילה פנתה התובעת לקופ"ח שם אובחן שבר תוך מפרקי בעצם הרדיוס בשורש כף יד שמאל (שנטען כי הינה ידה הדומיננטית). בוצע קיבוע בגבס, ולאחר הסרתו קבלה התובעת טיפולי פזיותראפיה.

3.במועד התאונה עבדה התובעת כמנהלת חשבונות ושכרה היה כ – 6,800 ₪ לחודש. 

לתובעת אושרה תקופת אי כושר עד ליום 20/2/11 (כ - 5 שבועות). בתום תקופת אי הכושר שבה לעבודתה.

4.המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה ונקבעה נכות זמנית בשיעור 10% מיום 23/2/11 ועד ליום 30/4/11.

החל מיום 1/5/11 נקבעה נכות צמיתה בשיעור 5%.

ב"כ התובעת ביקש להסתמך על הנכות הרפואית שקבע המל"ל.

5.מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעת של ד"ר קליגמן אשר קבע כי לא נותרה נכות צמיתה שכן טווחי התנועה תקינים כמו גם ממצאי הרנטגן.

6.ב"כ התובעת עותר לקבל פיצוי בסכום של כ – 60,000 ₪:

20,000 ₪ בגין כאב וסבל.

10,313 ₪ בגין הפסד השתכרות לעבר (למשך חודש ושליש).

20,000 ₪ בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד.

10,000 ₪ בגין הוצאות ועזרה עבר עתיד.

7.ב"כ הנתבעת מבקש לדחות את התביעה בהעדר חבות.

בפרט נטען כי אין בשום מסמך שנכתב בסמוך לפגיעה ו/או בכלל התייחסות למפגע כלשהו אלא רק להסתובבות רגלה של התובעת – דבר שגם ארע לה כבר בעבר.