ת"א 40735-08 ורד תעשיות בטון מוכן בע"מ נ' סולל בונה בע"מ

לפניי מונחות שתי בקשות; האחת, בקשה תיקון כתב הגנה והשנייה, בקשה לתיקון כתב ההגנה ללא נטילת רשות מביהמ"ש בהתאם לתקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

טרם אכריע בבקשות אפרט את השתלשלות העניינים.

ביום 18.8.2008 הוגשה תביעה אשר עניינה בהפרת הסכם לתשלום התמורה עבור אספקת בטון אשר ספקה התובעת לנתבעת. לטענת התובעת הנתבעת קזזה סך של 165,704 ₪ מהתמורה אשר היה עליה לשלם לתובעת שלא כדין וללא הצדקה.

ביום 13.11.08 הוגש כתב הגנה במסגרתו טענה הנתבעת כי בצעה את הקיזוז כדין לאור פגמים בבטון שסופק.

בדיון אשר התקיים לפניי ביום 20.2.11 אושרה על ידי הסכמת הצדדים למינוי מומחה מוסכם מטעם ביהמ"ש, לבדיקת טענת הקיזוז כפי שמופיע בכתב ההגנה.

יצוין, כי לאחר שהתברר, כי המומחה המוסכם מר ד"ר מוני בן בסט נתן חוות דעת למזמינת העבודה בפרויקט מושא התביעה, בוטל מינויו ותחתיו מונה בהסכמה, מר רונן שטרנברג (להלן: "מר שטרנברג").

ביום 29.9.14 הודיע המומחה לבית המשפט, כי התקיימה פגישה בין הצדדים וכי על התובעת להחליט האם ברצונה להתייחס לבדיקת תכולת הצמנט בבטון, כשלבסוף החליט, כי תערך בדיקת תכולת צמנט.

בדיון מיום 7.1.15 טענה התובעת, כי הסכמת הצדדים הייתה כי מומחה יבחן את טענות הקיזוז כפי שנטענו בכתב ההגנה כמשם עולה איזה בטון סופק מבלי שהייתה התייחסות לכמות הצמנט בבטון כשהטענות היו לפגם בטיב הבטון שסופק. עוד טענה התובעת כי המומחה נסחף אחר טענת הנתבעת מבלי שאישרו בדיקה זו כשהבדיקה היא למעשה בדיקה מטעמה.

מנגד טענה הנתבעת, כי על רקע ישיבה עם המומחה ולאור הפניית המומחה במסגרת הישיבה למפרט טכני לסוג הבטון, אשר גולה במסגרת הליכים מקדמיים, ביקש המומחה לברר את השאלה האם הבטון שהוזמן תאם את הבטון שסופק. טוענת הנתבעת כי סמכות המומחה לא הוגבלה כשהנתבעת פעלה לקיום הבדיקה בהתאם להנחיות המומחה, כשלמרות טענות התובעת סבר המומחה כי יש צורך בבדיקה לאור החומר שהובא בפניו. עוד טענה הנתבעת כבר בקדם המשפט מיום 20.2.11 לאחר שגולו המסמכים, כי הבטון שסופק אינו לפי המפרט שהתבקש, והשאלה שעמדה הייתה האם סופק הבטון שהתבקש אם לאו.