פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול" בע"מ

לפניי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות-דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בעטיה של תאונת-דרכים מיום 6.2.14 (להלן: "התאונה").

בישיבת הוכחות מיום 28.1.18 נשמעו עדות התובע והעדה מטעמו, רעייתו - הגב' ג.ש. (להלן: "רעיית התובע"). פסק-הדין ניתן לאחר שבאי-כוח הצדדים סיכמו טיעוניהם בעל-פה.

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 14.8.61, נפגע בתאונה עת רכב על אופנוע, אשר בוטח במועדים הרלוונטיים על-ידי הנתבעת בפוליסת ביטוח חובה. בעטיה של התאונה נחבל התובע בכף יד שמאל ובברך ימין. הוא פנה לחדר מיון בבית-החולים מעייני הישועה, שם הוא טופל באמצעות אלחוש, תפירת פצעים וחבישה ושוחרר באותו היום עם המלצה למעקב רופא מטפל, מנוחה, נוגדי כאבים, אנטיביוטיקה והחלפת חבישה. בהמשך, נוכח כאבים בכף יד שמאל, הופנה התובע לצילום כף יד, אשר העלה, כי הוא סובל משבר מרוסק בבסיס הגליל המקורב של אצבע 3 בכף היד; ביום 13.6.14 גובסה ידו בסד דורסלי למשך שלושה שבועות ובהמשך, הוא טופל בטיפולי ריפוי בעיסוק.

    

2. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי. עצם התרחשות התאונה, נסיבותיה וחבות הנתבעת בגינה אינם שנויים במחלוקת בין הצדדים וסלע המחלוקת הוא אך בסוגיית הנזק.

    

   הנכות הרפואית

3. נוכח מצבו הרפואי כתוצאה מהתאונה, הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הוועדה הרפואית") קבעה לתובע תקופת אי-כושר מלא למשך שלושה חודשים החל מיום 9.2.14 ועד ליום 8.5.14; נכות זמנית בשיעור של 30% החל מיום 9.5.14 ועד ליום 30.6.14 ונכות זמנית נוספת בשיעור של 15% החל מיום 1.7.14 ועד ליום 30.11.14.

    

4. עוד קבעה הוועדה הרפואית, כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה אורתופדית בשיעור של 10% בגין קישיון לא נוח באצבע שלישית ביד שמאל, לפי סעיף 43(3)ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות המוסד לביטוח לאומי") וכן הופעלה בעניינו של התובע תקנה 15 בשליש (העתק המסמכים מתיק המוסד לביטוח לאומי צורף לתיק המוצגים מטעם התובע).