ת"א 40619-12-14 חבר ואח' נ' ברויאר ואח'

1.לפניי שתי בקשות שעניינן מחיקת התביעה על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית (בקשות מס' 1 ו – 3). הבקשות הוגשו על ידי הנתבעים 1 – 4.

2.בתמצית, לטענת המבקשים אין לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה, שכן המבקשים שימשו בזמנים הרלוונטיים לתביעה עובדים של העמותה שבפירוק. מאחר שעילות התביעה כנגדם קשורות בטבורן ליחסי עובד – מעביד ולנוכח הוראת סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969 (להלן: "חוק בית הדין"), מסורה הסמכות העניינית לדון בתביעות שעילתן יחסי עובד – מעביד לבית הדין האזורי לעבודה בלבד.

3.המשיב התנגד לבקשה.

לטענת המשיב, נושא הסמכות העניינית הוכרע במסגרת החלטת בית המשפט של פירוק בתיק פרק 14116-01-11. במסגרת אותה החלטה הורה בית המשפט של פירוק, כי התביעה כנגד הנתבעים דנן תוגש בהליך נפרד, אל בית המשפט האזרחי. עוד טען המשיב, שעילת התביעה המרכזית כנגד המבקשים הינה מכוח סעיף 52 לפקודת הנזיקין, עוולת הגזל. מכאן שלנוכח הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין אין לבית הדין האזורי לעבודה סמכות עניינית לדון בתביעה.

4.הצדדים מיצו את זכות הטיעון בכתב ובמעמד הדיון אפשרתי השלמת טיעון בעל פה.

דיון והכרעה:

5.התביעה שלפניי הוגשה מכוח החלטת בית המשפט של פירוק מיום 07.04.14. באותה החלטה נקבע בזו הלשון:

"משהחלטתי, כאמור, כי אין מקום לדון בתובענה כבקשה למתן הוראות ויש להגיש בגינה תביעה נפרדת, נשאלת השאלה איזה בית המשפט המתאים לדון בבקשה.

כאמור, לטענת ברויאר הפורום המתאים הוא בית הדין לעבודה ואילו לטענת המנהל המיוחד ורשם העמותות, בית הדין לעבודה איננו פורום מתאים, בכל מקרה.

בעניין זה מקבלת אני את עמדת המנהל המיוחד ורשם העמותות.

ראשית, עצם קיומה של תביעה בין הצדדים בבית הדין לעבודה, אינה מצדיקה כשלעצמה כריכת כל המחלוקות בין הצדדים באותו פורום, ויש לבחון את מהות העילות והסעדים העולים מהתובענה אשר במהותה אינה עוסקת בדיני עבודה אלא בעילות מדיני הנזיקין והחברות. משכך, סבורני כי הפורום המתאים הוא בית משפט הדן בתיקים אזרחיים בהתאם לכללי הסמכות העניינית והמקומית. שנית, מסכימה אני עם המנהל המיוחד, כי העובדה שהתובענה כוללת גם בקשה לשלילת פיצויי פיטורין מברויאר, אין בה כדי לשנות. שאלת שלילת פיצויי הפיטורין הינה שאלה שמקומה בתום ההליך, לאחר שיוכרע האם ברויאר ביצע את המעשים המיוחסים לו."