ת"א 40495-10-12 מנהל מקרקעי ישראל - נ' חמו ואח'

1.התובעת הגישה כנגד הנתבעים, תביעה לסילוק יד, צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים לעשות כל שימוש וצו הריסה, בקשר למקרקעין הידועים כחלקה 12 בגוש 15645 (להלן: "המקרקעין"). על פי כתב התביעה, הנתבעים פלשו למקרקעין ובנו עליהם אזור קמפינג עם מבנים, סככות, מדשאות, בריכה פריקה עם דק, פינות ישיבה ועסק להפעלת רכבי שטח ופינת חי. כל זאת עשו הנתבעים, ללא היתר מהתובעת, כך על פי התביעה.

2.בכתב ההגנה מטעם הנתבעים, הכחישו הנתבעים שפלשו למקרקעין וזה נמסר להם, כטענתם כחלקה ב' של הנחלה, בה הם מחזיקים במסגרת חברותם באגודה החקלאית "מושב אמנון". השימוש שהם עושים במקרקעין הינו שימוש למכלאות בקר וצאן. עוד הוסיפו הנתבעים בכתב ההגנה, כי האגודה יזמה תכנית, לפיה ישמש המקרקעין לקמפינג נופש ופנאי.

3.נוכח הטענה של הנתבעים, שמדובר במקרקעין המצויים במשבצת האגודה, תוקן כתב התביעה, כך שנכתב שחלק מהמקרקעין מצוי בתחום המשבצת של מושב אמנון. לגבי החלק המצוי מחוץ למשבצת הקרקע, עתרה התובעת לסילוק היד ולגבי כל המקרקעין, עתרה התובעת לצו המניעה האוסר כל שימוש חורג.

4.הנתבעים הגישו כתב הגנה מתוקן בו חזרו על טענתם שאינם פולשים והם מחזיקים במקרקעין כדין והשימוש היחיד שנעשה במקרקעין הינו למכלאות בקר וצאן.

5.בתצהיר נתבע מס 1 (להלן: "יחיאל") בעל הזכויות בנחלה ואביו של נתבע 3 (להלן: "ליעוז"), הצהיר יחיאל "השטח כעת מיועד למכלאות בקר וצאן, לרבות כל המבנים והמתקנים הנלווים לכך, וזהו השימוש היחיד אשר נעשה במקום" (סעיף 13 לתצהיר). ליעוז הצהיר כי הוא מפעיל עסק טרקטרונים מהנחלה של אביו ולא בנה ולא פלש למקרקעי התובעת ולא הקים בהם מדשאות, פינת חי ועוד פעילות ללא היתר מהתובעת.

6.ביום 4/1/16, נחקרו יחיאל וליעוז בחקירה נגדית, לאחר שהוזהרו לומר אמת. אלו עדויות הנתבעים.

עדות ליעוז:

ש: אני מציג לך אוסף של תמונות שצילמה דבורה, האם אתה מזהה את בתמונות את העסק נשוא התביעה?.

ת: לא. אני לא מזהה את התמונות.