תשרה ואח' נ' זיו ואח'

מבוא 

1. תביעה כספית בסכום של 165,000 ₪, בגין נזקי רטיבות שנתגלו בדירה שרכשו התובעים מהנתבעים, המצויה ברח' יצחק נסים 37/12 בירושלים (להלן- "הדירה").

2. ביום 12.12.10 נכרת בין התובעים לבין הנתבעים הסכם לרכישת הדירה (להלן- "הסכם המכר"). בהתאם להוראות הסכם המכר נמסרה החזקה בדירה לתובעים ב-1 ליולי 2011.

3. סעיף 7 להסכם המכר קבע כדלקמן: "המוכר מצהיר כי למיטב ידיעתו הדירה, אביזריה ומערכותיה של הדירה במצב טוב ותקין. הקונה מצהיר כי הוא ראה ובדק את הדירה היטב, גם מבחינה משפטית ותכנונית, וכן את הבניין בו מצויה הדירה ואת סביבתו של הבניין, וכי מצא אותה מתאימה לכל צרכיו וכי הוא מוותר עלך כל טענה של מום, פגם או אי התאמה אשר הוסתרו ע"י המוכר".

4. לטענת התובעים נרכשה הדירה על סמך מצג שלפיו נקייה הדירה מכל פגם וראויה למגורים. רק בדיעבד נודע לתובעים על קיומה של רטיבות בדירה, עובדה שהייתה ידועה לנתבעים עוד לפני המכירה. לאחר גילוי הפגם ביקשו התובעים מהנתבעים לתקן את הפגם אך נענו בשלילה. לטענתם הם רכשו את הדירה עקב הטעיה, לרבות אי גילוי העובדות בדבר הרטיבות.

5. הנתבעים טענו מנגד כי לא היה כל ליקוי או פגם בדירה. זאת ועוד, בסעיף 7 להסכם המכר הצהירו התובעים שהם ראו ובדקו את הדירה היטב וכי הם מוותרים על כל טענה של מום, פגם או אי התאמה. נטען כי התובעים בדקו את הדירה בחודש דצמבר, לאחר ירידת הגשמים ולא מצאו בה כל פגם. עוד נטען כי הנתבעים לא ביצעו בדירה כל שיפוץ ב- 10 השנים שהתגוררו בה, ולא ידעו דבר אודות הרטיבות.

6. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת היקפה של חובת הגילוי החלה על המוכרים, ועל משמעות ההצהרה שלפיה מוותרים הרוכשים על כל טענה של מום, פגם או אי התאמה.

7. אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים והראיות שהובאו בפניי, מצאתי שיש לקבל את התביעה.

   הראיות

   ראיות התובעים

   עדות התובע