ת"א 4029-09-12 איטח נ' סולומון

א. רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים:

1. בפניי תובענה כספית של התובע, להטלת חיובים כספיים על הנתבעת, בסך 455,418 ש"ח, בגין חובות של הנתבעת כלפיו, אשר נוצרו במסגרת מערכת יחסים עסקית ובמערכת יחסים אישית, אשר התנהלו בין הצדדים. 

    

2. כל אחד מהצדדים ניהל חנות/עסק, משלו/ה, במרכז מסחרי, בעיר אשדוד. על רקע האמור, נוצרה היכרות בין הצדדים אשר הובילה לשיתוף פעולה עסקי והקמת שותפות אשר ניהלה שתי חנויות לממכר בגדי ילדים. מערכת היחסים בין הצדדים התפתחה בין הצדדים גם למערכת יחסים רומנטית-אינטימית, אשר במסגרתה , הצדדים אף עברו, למשך תקופה מסוימת, להתגורר יחדיו. מערכת היחסים הרומנטית בין הצדדים התפתחה בשעה ששני הצדדים היו נשואים לבני זוג אחרים ובסופו של יום, היא לא האריכה ימים. כל אחד מהצדדים חזר לחייו הקודמים ו/או המשיך בדרכו, בליווי המטען הרגשי הנלווה למערכות יחסים מסוג אלה, בנסיבות המתוארות.

    

3. היחסים בין הצדדים נותקו זה מכבר והתביעה הינה להחזר: הלוואות פרטיות; החזר השקעות בעסק השותפות; פיצוי שווי מלאי שניטל על ידי הנתבעת והחזר בגין חובות השותפות ,ששולמו בפועל על ידי התובע ולא הוחזרו לו ,על ידי הנתבעת.

    

4. הנתבעת מודה בהקמת וניהול השותפות. בכתב הגנתה הנתבעת פרטה את מערכת היחסים האינטימית שהצדדים ניהלו וטענה(בין היתר), כי הסמכות נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. בהחלטתי מיום 12/5/13 דחיתי את טענת העדר הסמכות העניינית (ר' שם), והוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית.

    

    

5. הצדדים העידו בפניי ביום 18/5/14. בסיום השמיעה, הצדדים הסכימו למתן פסק דין על-פי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שתינתן לכל אחד מהצדדים שהות להגשת סיכומים קצרים, בכתב.