ת"א 40129-06-13 צבטאני ואח' נ' בנימין ואח'

רקע

1. בפני תביעה לתשלום סך 42,024 ₪ בגין השתתפות יחסית בעלות בניית תוספת מרפסת בבית משותף שברח' מוריס פישר 19 בירושלים, אשר נבנתה ב-1991.

2. דירת התובעת מס' 1 ממוקמת מעל דירת הנתבע ואילו דירת תובע מס' 2 מתחת לדירת הנתבע וזיהויה דירה 28 קומה ב', גוש 30501 חלקה 29/28 (להלן: "הדירה").

3. במשך שנים רבות גרה בדירה אמה של צד ג', הגב' שושנה אסייג, עד אשר עברה בשנת 2002 לבית אבות ובשנת 2006 הלכה לעולמה (להלן: "המנוחה"). בשנת 2002 העבירה הגב' אסייג את זכויותיה בדירה לבתה היחידה – הגב' פינסקי רבקה (צד ג'), הדירה הושכרה במשך שנים וביום 24/1/11 נמכרה לנתבע.

4. בזמנו, בשנת 1991 כשהחליטו דיירי הבנין דאז להרחיב דירותיהם, המנוחה סירבה להשתתף בעלויות הבניה מהטעם שאינה מעוניינת לבנות. "היא היתה שכנה מספיק טובה להסכים לבניה למרות שזה החשיך לה את כל הבית, אבל אם היא לא משתמשת במשהו למה שתשלם עבורו?" (פרו' עמ' 13 ש' 8). "מכוון שהיא לא היתה זקוקה לזה כי היא היתה בגפה בדירה שלושה חדרים לכן היא לא חושבת לבנות ולא להשתתף בעלות של הבניה" (שם ש' 31-32).

5. הרחבת הדירות בוצעה בפועל על ידי הדיירים לפני שהתקבל היתר בניה, תוך חריגות בניה מסוימות, אולם בסופו של יום שולם קנס, ניתן היתר בניה ותוקן הרישום בלשכת רישום מקרקעין. מנסח הדירה והצו לתיקון בתים משותפים שהוצאו לאחר בניית התוספת, עולה כי התוספת מסומנת בדירה זו, כחלק בלתי נפרד משטח הדירה, כאילו בנייתה הושלמה, שעה שכאמור נוצקו בה רצפה וגג כתוצאה מבניית התובעים.

6. לאחר רכישת הדירה השלים הנתבע את התוספת שנבנתה כאמור ב- 1991 ע"י התובעים, פעולה זו הביאה בתחילה לתביעת נגד הגב' פינסקי (צד ג' כאן) אצל המפקח על המקרקעין (תביעה שנמחקה) ולאחר מכן הוגשה התביעה נגד הקונה, נשוא דיון זה. הנתבע הגיש הודעת צד ג' בטענה כי אם יחויב בתשלום כלשהו, יש להשית חוב זה על המוכרת.

   ההליך המשפטי