ת"א 40015-04-17

בקשה לסילוק התביעה על הסף, בטענה של העדר עילה והעדר יריבות.

הצדדים ורקע עובדתי בתמצית

ביום 25.4.17 הגיש התובע, יליד 1986, את התביעה דנן, בגין נזקי גוף שנגרמו לו, כך הטענה, עקב תאונה מיום 6.10.13. התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, והחל מיום 1.11.15 לתובע נקבעה נכות רפואית צמיתה בשיעור 15%, בהתאם לסעיף 34(ב)(3) בתקנות ביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.

בכתב התביעה נטען כי במהלך יום עבודה, כאשר התובע וחברו עבדו אצל הנתבעת 1, נמחץ למוות חברו של התובע על ידי סלע שנזרקה מכף של מחפר, שהיה נהוג אותה העת על ידי נתבע 3 (הנהג).

לטענת התובע בעקבות התאונה וכתוצאה ישירה ממנה הוא נפגע נפשית בצורה קשה, כי נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית ועוד.

ביום 23.8.17 הגישו הנתבעים 3- 5 (הנהג, הנתבעת 4- מעבידתו של הנהג ובעלת המחפר הנ"ל, והמבטחת נתבעת 5, להלן יכונו יחדיו הנתבעים), בד בבד עם כתב ההגנה, הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 1- מעבידתו של התובע, המבטחת שלה וכן נגד אלקטרה בניה בע"מ, בטענה כי זו האחרונה הייתה מזמין העבודה או הקבלן הראשי.

כן הוגשה באותו היום הבקשה לסילוק על הסף נשוא החלטתי זו, הן מן בשל העדר עילה והן בשל העדר יריבות.

לחילופין נטען, כי ככל שלא תסולק התביעה על הסף יש לקבוע כי התובע יהיה מנוע מהוכחת טענות שברפואה משום שלכתב התביעה לא צורפה חוות דעת רפואית כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (התקנות).

טענות הצדדים בבקשה, בתמצית

העדר עילה ויריבות- לטענת הנתבעים, בנסיבות ובהתאם להלכה שנקבע ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דוד דהאן (הלכת אלסוחה) אין לתובע עילת תביעה, בהיותו ניזוק משני לתאונה ולא ניזוק ישיר.

נטען כי בהלכת אלסוחה קבע ביהמ"ש העליון ארבעה תנאים לצורך ביסוס עילת תביעה של ניזוק משני, אשר נגרם לו נזק נפשי, ותנאים אלו לא מתקיימים בנסיבות, בעיקר לא מתקיים התנאי הראשון שענייננו קרבה ראשונה- הורים ילדים ובני זוג, וכן לא נגרם נזק נפשי משמעותי כפי תנאי הלכת אלסוחה.

כן נטען כי הקריטריונים הנ"ל אינם פתוחים לפרשנות רחבה, וכי הרחבת הקריטריונים הנ"ל, הושארה לבחינה עתידית של ביהמ"ש העליון, במקרים יוצאים דופן, ואין בית משפט זה מוסמך לסטות מתנאי הלכת אלסוחה.

לטענת הנתבעים כבר נקבע כי עובד שנחשף לתאונת עבודה קטלנית, שקרתה באחריות המעביד ובה נהרג עובד אחר, הוא ניזוק עקיף, אשר לא זכאי לפיצוי מהמעביד בגין נזק נפשי שנגרם לו כתוצאה מהלם (ע"א 31124-09-12 (מח' נצרת) שמואל הגואל נ' תעשית אבן וסיד בע"מ (2.4.13) להלן עניין הגואל).