ת"א 39991-05-13

לפניי בקשה לפסיקת הוצאות.

עניינה של תובענה דנן הינו נזק גוף שנגרם לתובעת – הגב' אדרי מיכל - במהלך עבודתה עת ניגשה לסגור את דלתות הזכוכית בחנות בה עבדה.

התובענה הוגשה כנגד מעבידתה – צומת ספרים 2002 (להלן: "המשיבה"), שהגישה הודעת צד ג' כנגד רפי שפירא ובנו בע"מ (להלן: "המבקשת") היות והיא זו שהתקינה את הדלתות ולאחר האירוע נשוא התובענה אף ביצעה את התיקון הנדרש.

בחלוף כשנה וחצי ולאחר מאמצים כבירים שנעשו ע"י המשיבה, כך לטענתה, הסתבר כי התקנת הדלת נעשתה ע"י אחר. משכך, עתרה המשיבה לתיקון ההודעה ולדחיית ההודעה כנגד המבקשת ללא צו להוצאות. במסגרת בקשתה זו, טענה כי לו המבקשת היתה משלימה את ההליכים המקדמיים כמבוקש לרבות המצאת המסמכים הרלוונטיים ובשלב ראשוני, ניתן היה לחסוך זמן יקר והוצאות.

המבקשת הגישה בתגובה ביום 01.06.15 בקשה לפסיקת הוצאותיה בסך של 18,000 שקלים. לטענתה, טעותה של המשיבה בזיהוי הגורם הרלוונטי הסבה לה נזקים כספיים ואין בנמצא כלפירוט בהתייחס למאמצים שנעשו על ידה לשם איתור הגורם הרלוונטי טרם הגשת ההודעה ולאחריה.

בהתייחס לטענת המשיבה בדבר אי המצאת נתונים, הבהירה המבקשת כי על הצד התובע לאסוף את הנתונים טרם הגשת הודעה ולא להגישה כחלק מ"מסע דיג".

המשיבה בתגובתה ציינה כי ההודעה הוגשה בהתאם לנתונים שנמסרו לה תוך שהבהירה כי בכל מקרה המבקשת שימשה כמתחזקת הדלת כך שצירופה להליך לא נעשה בעלמא. לעניין סך ההוצאות, ציינה המשיבה כי הסכום הנדרש אינו מגובה במסמך כלשהו.

המבקשת בתשובתה עומדת על דרישתה ומוסיפה כי בקשת המשיבה לקבל מסמכים נעשתה אך לאחר הגשת כתב ההגנה בתיק.

עד כאן תמצית הטענות ולהלן הכרעתי:

כלל יסוד הינו כי צד שזכה זכאי לקבל הוצאותיו על מנת שלא יצא בחסרון כיס. ראה ע"א 428/83 "אורט" ישראל נ' בנימין מזרחי ואח' (31.12.83).

עוד רלבנטי לענייננו הכלל הנזכר בע"א 3088/06 אליעזר ניר נ' יאיר רבינוביץ – יו"ר הרשות לבקרה תקציבית ואח' (24.1.08), כמו גם בבש"א 8396/06 בנק הפועלים בע"מ נ' ארטיפו בע"מ (13.2.07) ולפיו: "כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים, יש בכך כדי להצביע על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה. מדובר בהנחה הניתנת לסתירה כאשר הנטל לעשות כן מוטל על יוזם ההליך."