ת"א 39951-07-13 זימבול (המנוח) נ' מדינת ישראל

בפני תביעה שהוגשה על ידי התובע כנגד הנתבע על סך של 171,000 ₪.

תיק זה התנהל בפני כב' השופט רחמים כהן שמונה לבית המשפט המחוזי, מאחר ובתיק לא נשמעו ראיות ניתן פסק הדין על ידי.

טענות התובע

התובע הינו עזבון המנוחה זימבול בז'ה ז"ל, שהייתה רעייתו של ראובן בז'ה ז"ל (להלן: "ראובן ז"ל"), שנפטר לפניה והיא ירשה את בעלה המנוח לפי הקבוע בצו הירושה.

המנוח, ראובן ז"ל, עיבד עשרות בשנים שטחים חקלאיים נרחבים במסגרת חוזים מתחדשים עם הנתבע (להלן: "הנתבע" או "המנהל").

בשנת 99' נדרש ראובן ז"ל לפנות חלק מהשטחים החקלאיים והמנהל חתם איתו הסכם, לפיו ראובן ז"ל יהיה זכאי ל"תשלום כספי בסך 13.5% מתקבולי המנהל, כפי שיתקבלו בפועל משיווק הקרקע במכרז במכרז/ים שיערך/ כו על ידי המנהל (להלן - הפיצוי)" (סעיף 3(ב) להסכם). עוד נקבע בהסכם כי התשלום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר של שנת 2001, אשר פורסם ביום 15/11/01.

על פי סעיף 2(ד) להסכם, היה אמור ראובן ז"ל לפנות את הקרקע לפני פרסום המכרז לשיווק הקרקע. בנובמבר 2002 פרסם הנתבע את המכרז לשיווק הקרקע (להלן: "המכרז") ועובר לפרסום המכרז פינה ראובן ז"ל את הקרקע וציפה לתשלומים המגיעים לו מהתקבולים.

למכרז ניגש מציע אחד שהפקיד ערבות בנקאית על סך מיליון ש"ח כפיקדון, כפי שנדרש בתנאי המכרז, סכום הפיקדון היה אמור להיגבות מיד עם הזכייה במכרז.

הזוכה במכרז הנ"ל נסוג ולא רכש את הקרקע כפי שהתחייב במכרז, והמנהל גבה את כספי הפיקדון עם הזכייה במכרז, ולמרות שהזוכה נסוג, סכום הפיקדון לא הוחזר לו ונותר בידי הנתבע.