ת"א 39948-11-15

בפניי בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותה של התובעת, ומתוך כך למנות גם מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

החלטת ועדת הערר קבעה כי לתובעת 30% נכות זמנית למשך 3 חודשים לאחר התאונה, ו-20% נכות צמיתה, שממנה יש לנכות 10% בגין מצב קודם.

טענות המבקשת (הנתבעת)

הנתבעת טוענת כי הוועדות בשתי הערכאות טעו בנקודות הבאות:

1.בכך שלא התייחסו לתאונה נוספת שלאחר קרות האירוע נשוא התביעה;

2.בכך קיבלו נתונים לא נכונים בקשר לכושר העבודה והנהיגה של התובעת;

3.מתיעוד רפואי-נפשי שלאחר קביעות הוועדה עולה כי לא נותר ממצא נפשי כלשהו, ולפיכך יש שינוי נסיבות;

4.התיעוד שעמד בפני הוועדה הינו תיעוד חסר;

5.התובעת הייתה מיוצגת בוועדות, ובכך קיבלה יתרון על הנתבעת שלא כדין.

טענות המשיבה (התובעת)

לעניין התאונה הנוספת הצביעה התובעת כי המסמך מתאריך 18/11/14 מתאר את התאונה שאירעה לאחר האירוע נשוא התביעה, ואף מצויין כי אירע בשל התפוצצות גלגל – מסמך זה היה בפני הוועדה.

לעניין השינוי המהותי – מדובר בבדיקה פסיכיאטרית מיום 08/05/16, אשר מהווה מסמך יחיד, שאין בו כדי להראות שינוי מהותי. הבדיקה עוסקת בהיעדר סימני תסמונת דחק בתר-חבלתית, אך לדבר אין קשר לנכות שנקבעה על-ידי הוועדה, אשר מדברת על תסמינים שאינם קשורים דווקא לתסמונת בתר-חבלתית, עוד מציעה התובעת כי מדובר בשיפור זמני שאינו מעיד על הכלל .

לעניין התיעוד מצביע ב"כ התובעת על כך שהתיעוד בפני הועדה היה מלא ואף הוביל לשיקול דעת בדבר גריעת מחצית מהנכות הפסיכיאטרית עקב מצב קודם.

לעניין הייצוג, הצביע ב"כ התובעת על זכות הייצוג האמורה בחוק .

דיון והכרעה

מקריאת כתבי הטענות ופרוטוקול הועדות עולה לוח הזמנים הבא :

תאונה שבתיק זה אירעה 11/02/14 .

תאונה שניה אירעה לפני 18/11/14 ( כעולה ממסמך בדיקת פסיכיאטר מיום זה )