ת"א 39930-03-15 אמירי נ' עמרם

1.בפני בקשה למתן צו מניעה זמני.

2. לא התבקש בבקשה כי הצו יינתן במעמד צד אחד.

3.על כן הנני מורה למבקש להמציא העתק הבקשה וכתב התביעה על נספחיהם לידי הנתבע עד יום 22.3.2015.

4.הנתבע יגיב לבקשה עד 29.3.2015.

5.במסגרת התגובה יתייחס הנתבע לשאלת הסמכות העניינית. בכתב התביעה מתבקשים סעדים לרבות סעד הצהרתי בדבר ביטול הסכמים למכירת זכויות בקשר למקרקעין (מבלי שהוגדר מהן זכויות אלה); דמי שימוש ראויים; פיצויים וסעד פינוי.

הנתבע יתייחס בין היתר להחלטות כדלקמן: רע"א 7451/10 נבון נ' אורן, פס' 26 (27.3.2012), בה נקבע כי "...תחת סמכותו הייחודית של בית המשפט המחוזי נמצאת שאלת ביטולו... של חוזה מכר מקרקעין. כל שהוסמך בית משפט השלום בהקשר לחוזה מכר כזה הוא לדון בתביעה בדבר החזקה או שימוש במקרקעין הנידונים (ראו: ע"א 467/88 אשתר נ' נפתלי, פ"ד מה(2) 749, 755); רע"א 2821/95 לוסטיג נ' מייזלס, פ"ד נ(1) 517, 526 (1996) בו עמדה השופטת ד' ביניש על כך שסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 "הוציא מפורשות מסמכות בתי-משפט השלום – בדומה לתביעות בדבר בעלות במקרקעין – גם תביעות בדבר חכירה לדורות"; בש"א (מחוזי חי') 6576/08 (ה"פ 119/08) שוייצר נ' רפאל, פס' 9 (6.7.2008) בו קבע כבוד השופט י' עמית כי המבחן הקובע לענין הסמכות העניינית הוא מבחן הסעד; ת"א (שלום נצ') 742-10-09 כהן נ' לבקוביץ, פס' 8 (6.1.2010) בו כתב כבוד השופט י' סוהיל כי "...הגם שלא נרשמו זכויות הנתבע על פי זיכרון הדברים בספרי המקרקעין, הסמכות העניינית היא לבית המשפט המחוזי, וזאת לנוכח הסעד המבוקש של ביטול הסכם מכר במקרקעין..."; וכן האסמכתאות אליהן הפנה הנשיא א' גרוניס בפסק דינו ב-רע"א 3749/12 בר-עוז נ' סטר, פס' 8 לפסק דינו (1.8.2013), בעומדו על כך ש"...מקום בו עותר התובע לסעד כספי בנוסף לסעד במקרקעין שאינו כספי...אין מנוס מפיצול הדיון, היינו 'אין לתובע ברירה אלא לפצל את תביעתו ולהגיש מקצתה בבית-משפט אחד ומקצתה בבית-משפט אחר' (ע"א 29/58 לוי נ' עקריש, פ"ד יב 1457, 1458 (1958)" (ההדגשה במקור).

6. לעיוני ביום 30.3.2015.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ה, 20 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.