נ.ג נ' קרוספיט גריפ

1. התביעה הוגשה בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע ביום 17.11.13 עת נפל במהלך אימון "קרוספיט" שניתן בסטודיו של הנתבעת, וזאת לטענתו, עקב העדר קיבוע של משטחי האימון/מזרנים לרצפה.

2. התובע יליד 74, בעיסוקו מנהל תפעול מכירות ועצמאי בתחום השיווק, היה בן 39 שנים ביום התאונה ובן 44 שנים כיום.

3. כתוצאה מהתאונה נחבל התובע בקרסולו הימני. הוא פנה לבית חולים **** ב***** שם אובחנו נפיחות, רגישות במישוש ותנועות, הגבלה בתנועות קרסול ימין, רגלו נחבשה בתחבושת אלסטית, והוא שוחרר מבית החולים.

4. המחלוקת נסובה הן סביב עניין האחריות והן לעניין גובה הנזק.

5. היות שאחריות הנתבעת מוכחשת, אתייחס תחילה לסוגיית האחריות לפני הדיון בשאלת הנזק.

תמצית טענות הצדדים

טענות התובע

6. לטענת התובע בכתב תביעתו, במהלך האימון זז משטח הגומי אליו קפץ, משטח אשר לא קובע אל הרצפה כנדרש, וכתוצאה מכך עיקם את רגלו ונחבל. לדבריו, הנתבעת אחראית לנזקיו בשל היותה הבעלים או המחזיקים של המכון שבשטחו נפלה. משטחי האימון היו בשליטתה המוחלטת והמלאה, וברשלנותה גרמה לנזקים הנטענים. התובע גורס כי על הנתבעת הייתה מוטלת החובה לספק אמצעים שימנעו פגיעה בשלום המתאמנים שנכנסו בשעריה.

7. עוד מוסיף התובע כי במקרה דנן, בהתאם להוראות ס' 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), יש להחיל על התובענה את הכלל "הדבר מדבר בעדו" ולהעביר אל הנתבעת את נטל הראיה להוכחת היעדר התרשלות, שכן במקרה דנן סביר יותר כי הנתבעת התרשלה מאשר לאו.

טענות הנתבעת

8. בראש וראשונה הכחישה הנתבעת בכתב ההגנה כל התרשלות מצידה ושאר הנסיבות הנטענות ע"י התובע, כאשר לטענתה אימון ספורטיבי מטבע הדברים ומעצם טיבו טומן בחובו סכנות, לרבות היפצעות. הדברים לדבריה מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באימון קרוספיט. הנתבעת הוסיפה כי המשטח כוסה במזרנים כדבעי שקובעו לרצפה בלחץ שהפעילו אחד על השני.