ת"א 39806-09-16 שמעוני נ' עיריית טבריה ואח'

1.לפני בקשה של התובע לביטול פסק דין , הדוחה את התביעה, שניתן בהעדר התייצבותו לדיון ביום 13.10.16 בבקשה לביטול צו מניעה שהגישו הנתבעות (להלן: "פסק הדין").

2.ב"כ התובע הגיש תצהיר מטעמו שבו טען כי בשל טעות טכנית, לא עידכן את יומנו החדש במועד הדיון וכי אין המדובר בזלזול בהליכי המשפט. לטענתו, למבקש סיכויים טובים לזכות בתביעתו, שכן הנתבעות מנסות להשית חוב, מוכחש, של חברה כחוב אישי על התובע. לטענתו, חוב הארנונה לשנים 1997-1999 רשום על שם חברת סקניה אחזקות בע"מ, שהחליפה שמה לחברת אמלד, ולאחר מכן לחברת נבייגטור בע"מ, וחובות אלו שולמו ע"י חברת ארז שהיתה בבעלות התובע כמחזיקה בנכס בשנים 1997-1999, כפי שמודה אף העירייה (נספח טו' לתצהיר התובע בצו המניעה). זאת ועוד, הנתבעות נמנעות במוצהר מלנקוב בסכומי הארנונה ששולמו להן בקשר לעסק מושא התביעה, בהתאם לתקופות הארנונה והמחזיקות הרשומות אצלן. משום כך, יש להעתר לבקשה.

3.        הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, ב"כ התובע הוא שביקש את דחיית הדיון ליום שנקבע, וכי המדובר בהתנהלות קבועה של התובע, שלאחר מתן פס"ד בהעדר התייצבות, מגיש בקשה לביטולו. בנוסף, התובע לא הראה סיכויים לכאורה לזכות במשפט. התובע אינו משלם את חובות הארנונה לעירייה, וגם לשיטתו, קיימים חובות שהוא נמנע מלשלמם. משכך, אין להיעתר לבקשה ויש להורות על ביטול עיכוב הליכי הגבייה.

דיון והכרעה

4.לבית המשפט סמכות למתן פסק דין בהתאם סעיף 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 כדלקמן:

" (3)התייצב הנתבע ואילו התובע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הנתבע, למחוק את התובענה או לדחותה; "

5.ביהמ"ש רשאי לבטל החלטה כאמור שניתנה במעמד צד אחד, מחובת הצדק – אם נפל פגם בהליך מתן ההחלטה ולפי שיקול דעת – בנסיבות אלו ישקל מבחן כפול: הסיבה לאי התייצבות בעל הדין לדיון, וסיכויי ההצלחה של טענותיו אם יבוטל פסק הדין. לאמור, אם שמיעת עמדתו של התובע בנושא המחלוקת אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה (ע"א 5000/92 יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני, עו"ד הנאמן על נכסי י' בן-ציון (פורסם בנבו), כאשר התשובה לשאלה השנייה חשובה יותר (ע"א 276/72 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד יז, 349 , 358א).

כך בהחלטת בית המשפט העליון (מפי כב' השופט יצחק עמית) בעניין רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (פורסם בנבו ביום 8.10.15 ):

"מקובל להבחין בין מקרה שבו נדרש ביטול פסק דין "מתוך חובת הצדק" לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מה גרם לאי ההתייצבות וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי ... בנוסף, מן הראוי להזכיר, כי 'ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה או אי התייצבות, הגישה היא ליברלית, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות".

אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול) (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה תשיעית), עמ' 355).

ב"כ התובע הצהיר, כי שכח לעדכן את מועד הדיון ביומנו החדש: "דבר הדיון נשוא התיק דנא פרח מזכרוני..." (ס' 11 לבקשה). אין בכך כדי להוות פגם בהליך, המצדיק את ביטולו של פסק הדין מחמת חובת הצדק (רע"א 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז (4) 485, 486 ו).